טז) כל מי שיצא ברשות בית דין, כגון העדים שבאו להעיד על ראיית הלבנה, וכיוצא בהן ממי שמותר לו לצאת לדבר מצוה, יש לו אלפים אמה לכל רוח באותו מקום שהגיע לו. ואם הגיע למדינה, הרי הוא כאנשי העיר, ויש לו אלפים אמה לכל רוח חוץ למדינה:
יז) היה יוצא ברשות, ואמרו לו והוא הולך בדרך – בזמן שהיה הולך בדרך אמרו לו שכבר נעשית המצוה שיצאת לעשות, יש לו ממקומו שבאמצע הדרך אלפים אמה לכל רוח. ואם היה מקצת תחום שיצא ממנו ברשות מובלע בתוך אלפים אמה שיש לו ממקומו, והיינו שלא התרחק מהמקום שיצא ממנו ארבעת אלפים אמה, הרי זה חוזר למקומו, וכאילו לא יצא. וכל היוצאין להציל נפשות ישראל מיד עובדי כוכבים, או מן הנהר, או מן המפולת, יש להם אלפים אמה לכל רוח ממקום שהצילו בו. ואם היתה יד העובדי כוכבים ומזלות תקיפה, והיו הישראלים מפחדים לשבות במקום שהצילו בו, הרי אלו חוזרין בשבת למקומן, ובכלי זינן:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
