יב) מי שיצא חוץ לתחום שלא לדעתו, כגון שהוציאוהו נכרים או רוח רעה, או ששגג ויצא, אין לו אלא ארבע אמות. ואם חזר לדעת [-בכוונה], אין לו אלא ארבע אמות. אך אם החזירוהו שלא מדעתו, הרי זה כאילו לא יצא, ורשאי להלך כפי שהיה רשאי קודם שיצא. ואם נתנוהו שלא מדעתו ברשות היחיד, כגון שנתנוהו נכרים בדיר וסהר ומערה, או בעיר אחרת, יש לו להלך את כולה. וכן אם יצא לאחד מאלו בשגגה, ונזכר והוא בתוכן, מהלך את כולה:
יג) יצא חוץ לתחום לדעת [-בכוונה], אף על פי שחזר שלא לדעת, כגון שהחזירוהו נכרים או רוח רעה, אין לו אלא ארבע אמות. וכן אם יצא חוץ לתחום לדעת, אף על פי שהוא בתוך רשות היחיד, כגון דיר וסהר, אין לו אלא ארבע אמות. המפרש בים הגדול, אף על פי שהוא חוץ לתחום ששבת בו, מהלך את כל הספינה כולה, ומטלטל בכולה:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
