י) היה בא למדינה, וישן בדרך, ולא נעור אלא בשבת, וכשנעור מצא עצמו בתוך התחום של המדינה, הרי זה יכנס לה בשבת, ויהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה לכל רוח, ואף שבין השמשות ישן ולא ידע כלל שהוא בתוך התחום, מפני שדעתו היתה להלך למדינה זו ולפיכך קנה שביתה עם בני המדינה כמותן, שהרי נכנס עמהן בתחום:
יא) מי שיצא חוץ לתחום, אפילו אמה אחת, לא יכנס בחזרה לתוך התחום, כיון שהארבע אמות שיש לו לאדם, תחלתן ממקום שהוא עומד בו, לפיכך כיון שיצא חוץ מתחומו אמה או יתר, ישב במקומו, ואין לו להלך אלא בתוך ארבע אמות מעמידת רגליו ולחוץ, ואין לו אלפיים אמה לשום צד. וכן מי שהחשיך חוץ לתחום המדינה אפילו אמה אחת, הרי זה לא יכנס לה, אלא מהלך ממקום שנכנס עליו השבת והוא עומד בו אלפים אמה בלבד. ואם כלתה מדתו במקצת העיר, מהלך עד סוף מדתו ולא יותר, כמו שאמרנו. היתה רגלו אחת בתוך התחום ורגלו אחת חוץ לתחום, הרי זה יכנס:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
