ח) היתה העיר רחבה מצד אחד, וקצרה [-וצרה] מצד אחד, רואין אותה כאילו היא כולה רחבה. היתה עשויה כמין ג"ם – כצורת האות ך, או שהיתה עשויה כקשת, אם יש בין שני ראשיה מרחק של פחות מארבעת אלפים אמה, מודדין לה מן הַיָּתֶר של הקשת, כלומר מהפס המחבר בין שני ראשי הקשת, ורואין את כל הרוחב שבין היתר והקשת כאילו הוא מלא בתים. ואם היה בין שני ראשיה ארבעת אלפים אמה או יותר, אין מודדין לה אלא מן הקשת, והיינו ממקום הבתים עצמם, הבנויים כקשת.
ט) עיר שיושבת על שפת הנחל, אם יש לפניה דקה [-מקום שניתן לעמוד עליו] רוחב ארבע אמות על שפת הנחל, כדי שיעמדו עליה וישתמשו בנחל, נמצא הנחל בכלל העיר, ומודדין לה אלפים אמה משפת הנחל השניה, וְיֵעָשֶׂה הנחל כולו בכלל המדינה מפני הדקה הבנויה מצדו. ואם לא היה שם דקה, אין מודדין להן אלא מפתח בתיהן, ונמצא הנחל עצמו נמדד מן [-בתוך] האלפים שלהם:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
