יג) היה גיא מעוקם סביב לעיר, באופן שאף אם ירחיק לא יוכל למדוד את הגיא בלא לרדת לתוכו, מקדר ועולה מקדר ויורד – מודד תוך כדי ירידתו ועלייתו. היה גיא רחב מחמשים, שאינו יכול להבליעו במידת החבל, הולך למקום שהוא יכול להבליעו, אף שאותו מקום רחוק מהעיר, ומבליעו, וצופה כנגד מדתו, ויודע היכן הוא המרחק בחלק הגיא שמול העיר, וחוזר:
יד) הגיע במדידתו לכותל, אין אומרים יקוב את הכותל, ואינו צריך להעמיד כלונסאות ולמדוד מעל גבי הכותל, אלא אומד בדעתו את רחבו – עוביו של הכותל, והולך לו. ואם אפשר להשתמש בו באותו כותל, ויכול למדוד את עובי הכותל מלמעלה, מודדו מדידה יפה, ולא רק לפי אומד הדעת, ואף שהכותל עצמו משופע קצת וחלקו התחתון רחב יותר מחלקו העליון, מודדו לפי עובי הכותל למעלה, ולא הטריחוהו למדוד את השיפוע. ואם היה חוט המשקולת יורד כנגדו, שהיה הכותל זקוף ותלול, מודד את רחבו – עוביו של הכותל, מדידה יפה, שהרי אין לו שיפוע גדול, ורוחבו שוה בכל מקום.
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
