יז) אין סומכין אלא על מדידת אדם מומחה, שהוא יודע מדת [-דרך מדידת] הקרקע. היו לנו תחומי שבת מוחזקין משנים קודמות, ובא מומחה ומדד, ריבה בתחום מהן ומיעט בתחום – ריבה במקום אחד ומיעט במקום אחר, שומעין לו גם בתחום שריבה, להקל [וכל שכן ששומעים לו בתחום שמיעט, להחמיר]. וכן אם באו שנים מומחין, ומדדו התחום, אחד ריבה ואחד מיעט, שומעין למרבה, כיון שאיסור תחומים הוא מדרבנן, ומקילים בו, לומר שהממעט טעה במדידתו, ובלבד שלא ירבה יתר ממדת אלכסונה של עיר, וכפי שיבואר בהלכה הבאה.
יח) כיצד, בעת שירבה זה, נאמר, שמא הראשון טעה בכך שמקרן אלכסון של עיר מדד האלפים, ולפיכך מיעט מדתו, ונמצא צלע התחום בינו ובין המדינה פחות מאלפים, וזה האחרון מדד אלפים מצלע המדינה, ואין מחזיקין על הראשון שטעה ביתר על זה, לפיכך אם ריבה זה האחרון יתר על הראשון אפילו בחמש מאות ושמונים אמה בקרוב, שזהו שיעור האלכסון, שומעין לו, אבל אם ריבה ביתר על זה, שאז נצטרך לומר שהממעט טעה לגמרי במדידתו, אין שומעין לו:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
