ז) כיצד הוא עושה, לוקח כוס שהוא מחזיק רביעית או יתר, ומדיחו מבפנים, ושוטפו מבחוץ, וממלאהו יין, ואוחזו בימינו, ומגביהו מן הקרקע טפח או יתר, ולא יסייע בשמאל, ומברך על הגפן, ואחר כך מקדש [-אומר ברכת הקידוש]. ומנהג פשוט בכל ישראל לקרות בתחלה פרשת 'ויכלו השמים והארץ', ואחר כך מברך על היין, ואחר כך מקדש. ושותה מלוא לוגמיו, ומשקה לכל בני חבורה שיצאו ידי חובתם בקידוש זה, ואחר כך נוטל ידיו לסעודה, ומברך 'המוציא' ואוכל:
ח) אין קידוש אלא במקום סעודה, כיצד, לא יקדש בבית זה ויאכל בבית אחר, אלא יאכל באותו בית. אבל אם קידש בזוית זו של החדר, אוכל בזוית שניה. ולמה מקדשין בבית הכנסת, והרי אין זה מקום סעודה, מפני האורחין שאוכלין ושותין שם:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
