ט) לא יקשור גמלים זה בזה וימשוך, ואפילו היו קשורין מערב שבת, אינן נמשכין בשבת. אבל מכניס הוא חבלים לתוך ידו, כאשר כל גמל קשור בחבל בפני עצמו, והוא [-ובתנאי] שלא יצא חבל מתוך ידו טפח, וצריך שיהיה החבל שמפי הבהמה עד ידו גבוה מן הארץ טפח או יותר. ומפני מה לא ימשוך הגמלים הקשורים זה בזה, מפני שהוא נראה כמי שמוליכן לשוק שמוכרין בו הבהמות או שמשחקין בהן שם. ומפני זה לא תצא בהמה בזוג שבצוארה, ואפילו היה פקוק שאין לו קול:
י) לא תצא בהמה בזוג שבכסותה, ולא בחותם שבצוארה, ולא בחותם שבכסותה, ולא ברצועה שברגלה, ולא בסולם שבצוארה. ואין חמור יוצא במרדעת, אלא אם כן היתה קשורה לו מערב שבת. ולא יצא גמל במטוטלת התלויה לו בדבשתו או בזנבו, אלא אם כן היתה קשורה בזנבו וחוטרתו. ולא יצא הגמל עקוד יד – כשידו קשורה ולא עקוד רגל, וכן שאר כל הבהמות:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
