טו) השבת, ועבודה זרה, כל אחת משתיהן שקולה כנגד שאר כל מצות התורה. והשבת היא האות שבין הקב"ה ובינינו לעולם, לפיכך, כל העובר על שאר המצות, הרי הוא בכלל רשעי ישראל, אבל מחלל שבת בפרהסיא הרי הוא כעובד עבודה זרה, ושניהם [המחלל שבת בפרהסיא, והעובד עבודה זרה] כגויים לכל דבריהם, לפיכך משבח הנביא ואומר 'אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה, שומר שבת מחללו' וגו'. וכל השומר את השבת כהלכתה, ומכבדה ומענגה כפי כחו, כבר מפורש בקבלה שכרו בעולם הזה, יתר על השכר הצפון לעולם הבא, שנאמר 'אז תתענג על ה' והרכבתיך על במותי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך כי פי ה' דבר':
בריך רחמנא דסייען:
