יא) אסור לו לאדם שיהלך בערבי שבתות יותר משלש פרסאות מתחלת היום, כדי שיגיע לביתו ועוד היום רב, ויכין סעודה לשבת, שהרי אין אנשי ביתו יודעין שהיום יבוא כדי להכין לו. ואין צריך לומר אם היה מתארח אצל אחרים, שלא ילך למרחק גדול משלש פרסאות, שיגיע סמוך לשבת לבית מארחיו, שהוא מביישן מפני שלא הכינו להן דבר הראוי לאורחין:
יב) אסור להתענות ולזעוק ולהתחנן ולבקש רחמים בשבת, ואפילו בצרה מן הצרות שהצבור מתענין ומתריעין עליהן, אין מתענין ולא מתריעין בשבת ולא בימים טובים. חוץ מעיר שהקיפוה גויים, או שהציפה נהר, או ספינה המטרפת בים, שמתריעין עליהן בשבת לבוא לעזור אותן, ומתחננין ומבקשין עליהן רחמים:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
