יג) אין צרין [-אין מתחילים לצור] על עיירות של גוים פחות משלשה ימים קודם השבת, כדי שתתישב דעת אנשי המלחמה עליהן, ולא יהיו מבוהלים וטרודים בשבת [שהרי לאחר שהתחילו את המצור והמלחמה, ממשיכים אותה גם בשבת]. ומפני טעם זה אין מפליגין בספינה פחות משלשה ימים קודם השבת, כדי שתתישב דעתו עליו קודם השבת, ולא יצטער יתר מדאי, כיון שבשלשת הימים הראשונים של ההפלגה דעתם של המפליגים מבולבלת. ולדבר מצוה מפליג בים אפילו בערב שבת, ופוסק עמו לשבות – צריך הוא לסכם עם בעל הספינה שישבתו מלהפליג בשבת עצמה, ואף על פי שבפועל אינו שובת. ומצור לצידן, שהן שתי עיירות הסמוכות זו לזו על שפת הים, וכיוצא בהן, אפילו לדבר הרשות מותר להפליג בערב שבת. ומקום שנהגו שלא יפליגו בערב שבת כלל, אין מפליגין:
יד) תשמיש המטה מעונג שבת הוא, לפיכך עונת תלמידי חכמים הבריאים, משמשין מלילי שבת ללילי שבת. ומותר לבעול בתולה לכתחלה בשבת, ואין בזה לא משום איסור חובל, ולא משום צער לה:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
