כג) וכיצד עושה תאנים של שביעית, אין קוצין אותן במוקצה – בכלי המיוחד לקציצתן כדרך שקוצצים בכל השנים, אלא בסכין שאינה מיוחדת לכך אבל מייבשן בחרבה – בבית חרב, ולא במקום המיוחד לייבושן. ולא ידרוך ענבים בגת, אבל דורך הוא ענבים בעריבה. ולא יעשה זיתים בבית הבד, אבל כותש הוא ומכניס לתוך בד קטן ביותר, וטוחן בבית הבד אפילו גדולה, ובקוטב [-עץ עבה המיועד לכתוש את הזיתים], כי הטחינה מותרת אפילו בבית בד גדול, ומכניס אותם אחר כך לבד קטנה, לדורכם שם. וכן בשאר הדברים, כל שיכול לשנות מהדרך הרגילה בשאר השנים, משנה:
כד) מצות עשה להשמיט כל מה שתוציא הארץ בשביעית, שנאמר 'והשביעית תשמטנה ונטשתה'. וכל הנועל כרמו, או סג [-עושה גדר סביב] שדהו בשביעית, הרי זה ביטל מצות עשה. וכן אם אסף כל פירותיו לתוך ביתו, עובר במצות עשה זו. אלא יפקיר הכל, ויד הכל שוין בכל מקום, ואין בזה זכות יותר לעניים, שנאמר 'ואכלו אביוני עמך', ודרשו חכמים שיאכלום גם 'אביונים' וגם 'עמך' שאינם עניים. ויש לו רשות לבעל הקרקע להביא לתוך ביתו מעט, כדרך שמביאין מן ההפקר, כגון חמש כדי שמן, חמשה עשר כדי יין, ואם הביא יתר מזה, אף שלא היה רשאי, מכל מקום מותר באכילה, ואינו צריך להוציאו מביתו ולהפקירו:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
