יג) שלשה דברים מעכבין ביובל, שאם לא עשו אפילו אחד מהם, אין דיני יובל נוהגים באותה שנה, ומותר לחרוש ולזרוע בקרקע, ואין קדושת שביעית בפירות, תקיעה של בית דין, ושלוח עבדים עבריים, והחזרת שדות לבעליהן, כפי שיבואר להלן בפרק י"א, והחזרה זו היא המכונה לענין זה 'שמיטת קרקע':
יד) מראש השנה של יובל ועד יום הכפורים, לא היו עבדים עבריים נפטרים לבתיהן, וגם לא משתעבדין לאדוניהן, ולא השדות חוזרות לבעליהן, אלא עבדים אוכלין ושותים ושמחים ועטרותיהם בראשיהם, כדרך שעושים בני חורין, כיון שהגיע יום הכפורים, תקעו בית דין בשופר, נפטרו עבדים לבתיהן, וחזרו שדות לבעליהן:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
