אמרו חז"ל, כל המבקר את החולה ניצל מדינה של גיהנם, שנאמר 'אשרי משכיל אל דל [והכוונה לחולה], ביום רעה ימלטהו ה", ו'יום רעה' האמור כאן הוא הגיהנם. ומלבד זה יש לו שכר בעולם הזה, והיינו מה שנאמר בסיום הפסוק 'ה' ישמרהו ויחייהו ואושר בארץ', ופירשו חז"ל 'ישמרהו' מיצר הרע, 'ויחייהו' מן היסורים, 'ואושר בארץ' שיהיו הכל מתכבדים בו.
ולעומת זאת גדול עוון המתעצל במצוה זו, עד שאמר רבי עקיבא שכל מי שאינו מבקר את החולה, כאילו שופך דמים, כיון שכשבאים בני אדם לבקרו הרי הם עושים לו כל צרכיו, ושמא על ידי ביקורו יוודע לחולה דבר רפואה היכול להצילו, וכדומה.
