עתה יש לבאר את האופן הראוי לחלוקת כספי המעשר: עיקר הפרשת מעשר כספים היא לצורך צדקה לעניים, וקרוביו העניים של האדם קודמים לאחרים, ויכול לתת מכספי מעשר אפילו לבניו הגדולים, כשהגיעו לגיל שאינו חייב לטפל בהם, דכיון שאין להם ממון משל עצמם הרי זו צדקה גמורה, ואפילו אם יש לו ממון ממקום אחר לפרנסם, רשאי לפרנסם מכספי מעשר. ואם הוא עצמו עני, יכול לתת גם לאביו ואמו מכספי מעשר, אך אם אינו עני לא יעשה כן, לפי שאמרו חכמים שתבא קללה למי שמפרנס את הוריו ממעות צדקה [כשיכול הוא לפרנסם מממון שלו].