ח. נוטעין ייחור של ערלה ואין נוטעין אגוז של ערלה מפני שהוא פרי, ופירות ערלה אסורין בהנאה כמו שביארנו בהלכות איסורי מאכלות, ואם עבר ונטע אגוז של ערלה הרי הצומח מותר כשאר האילנות. (הלכות מעשר שני ונטע רבעי פרק י הלכה כ)
ט. נטל ממנה כרכר וארג בו את הבגד אסור בהנאה, נתערב בבגדים אחרים יוליך דמי אותו הבגד לים המלח ושאר כל הבגדים מותרין, ומותר ליטע תחתיה ירקות בין בימות החמה שהן צריכין לצל, בין בימות הגשמים, מפני שצל האשרה שהוא אסור עם הקרקע שאינה נאסרת גורמין לירקות אלו לצמוח וכל שדבר אסור ודבר מותר גורמין לו הרי זה מותר בכל מקום, לפיכך שדה שזבלה בזבל עבודת כוכבים מותר לזרוע אותה, ופרה שפטמה בכרשיני עבודת כוכבים תיאכל וכן כל כיוצא בזה. (הלכות עבודה זרה פרק ז הלכה יד)
י. נטל ממנה עצים אסורים בהנאה, הסיק בהן את התנור יוצן ואחר כך יסיק בעצים אחרים של היתר ויאפה בו, אפה בו את הפת ולא צננו הפת אסורה בהנאה, נתערבה באחרות יוליך דמי אותה הפת לים המלח כדי שלא יהנה בה ושאר הככרות מותרין . (הלכות עבודה זרה פרק ז הלכה יג)
יא. נתערב סתם יינם ביין הרי זה אסור בכל שהוא בשתייה וימכר כולו לעכו"ם, ולוקח דמי היין האסור שבו ומשליכו לים המלח ויהנה בשאר המעות, וכן אם נתערבה חבית של יין נסך בין החביות הכל אסורין בשתייה ומותרין בהנייה, ויוליך דמי אותה חבית לים המלח כשימכור הכל לעכו"ם וכן בחבית של סתם יינם. (הלכות מאכלות אסורות פרק טז הלכה כט)
יב. מזבח עבודת כוכבים שנפגם עדין הוא אסור בהנאה עד שינתץ רובו ביד עובד כוכבים, ובימוס שנפגם מותר, אי זהו בימוס ואי זהו מזבח, בימוס אבן אחת מזבח אבנים הרבה, וכיצד מבטלין אבני מרקוליס כיון שבנה מהם בנין או חיפה בהן את הדרכים וכיוצא באלו הרי הן מותרים בהנאה, כיצד מבטלים את האשרה קרסם ממנה עלה או זרק ממנה יונק נטל ממנה מקל או שרביט או ששפאה שלא לצרכה הרי זו בטלה, שפאה לצרכה היא אסורה ושפאיה מותרים, ואם היתה של ישראל בין לצרכה בין שלא לצרכה בין היא ובין שפאיה אסורה לעולם שעבודת כוכבים של ישראל אין לה ביטול לעולם. (הלכות עבודה זרה פרק ח הלכה יב)
יג. עבודת כוכבים שהניחוה עובדיה בשעת שלום מותרת בהנאה שהרי בטלוה, בשעת מלחמה אסורה מפני שלא הניחוה אלא מפני המלחמה, עבודת כוכבים שנשברה מאליה שבריה אסורים בהנאה עד שיבטלוה, לפיכך המוצא שברי עבודת כוכבים הרי אלו אסורין בהנאה שמא לא בטלוה העובדי כוכבים, ואם היתה של פרקים והדיוט יכול להחזירם צריך לבטל כל פרק ופרק מפרקיה ואם אינו יכול להחזיר כיון שביטל אבר אחד ממנה בטלו כל השברים. (הלכות עבודה זרה פרק ח הלכה יא)
פסקי הלכות על פי הרי"ף – מסכת עבודה זרה, פרק רביעי (א)
א. המוצא כסות וכלים ומעות בראש עבודת כוכבים, אם מצאן דרך בזיון הרי אלו מותרין ואם מצאן דרך כבוד הרי אלו אסורין, כיצד מצא כיס תלוי בצוארו, כסות מקופלת ומונחת על ראשו, כלי כפוי על ראשו הרי זה מותר מפני שהוא דרך בזיון וכן כל כיוצא בזה, מצא בראשו דבר שכיוצא בו קרב לגבי המזבח הרי זה אסור, במה דברים אמורים בזמן שמצאן חוץ למקום עבודתו אבל אם מצאו בפנים בין דרך כבוד בין דרך בזיון בין דבר הראוי למזבח בין דבר שאינו ראוי כל הנמצא בפנים אסור אפילו מים ומלח, ופעור ומרקוליס כל הנמצא עמהן בין בפנים בין בחוץ אסור בהנאה, וכן אבני מרקוליס אבן הנראית שהיא עמו אסור בהנאה. (הלכות עבודה זרה פרק ז הלכה טז)
ב. עבודת כוכבים של ישראל אינה בטלה לעולם אפילו היה לעובד כוכבים בה שותפות אין ביטולו מועיל כלום אלא אסורה בהנאה לעולם וטעונה גניזה, וכן עבודת כוכבים של עובד כוכבים שבאת ליד ישראל ואחר כך בטלה העובד כוכבים אין ביטולו מועיל כלום אלא אסורה בהנאה לעולם, ואין ישראל מבטל עבודת כוכבים ואפילו ברשות עובד כוכבים, עובד כוכבים קטן או שוטה אינו מבטל עבודת כוכבים, ועובד כוכבים שבטל עבודת כוכבים בין שלו בין של עובדי כוכבים אחרים בעל כרחו אף על פי שאנסו ישראל על כך הרי זו בטילה, ובלבד שיהא העובד כוכבים המבטל עובד עבודת כוכבים, אבל מי שאינו עובד עבודת כוכבים אין ביטולו ביטול, המבטל עבודת כוכבים ביטל משמשיה, ביטל משמשיה משמשיה מותרים והיא אסורה בהנאה כמו שהיתה עד שיבטלנה, ותקרובת עבודת כוכבים אינה בטילה לעולם. (הלכות עבודה זרה פרק ח הלכה ט)
ג. עבודת כוכבים שהיה לה מרחץ או גינה נהנים בהם שלא בטובה ואין נהנים בהם בטובה, היה לה ולאחרים נהנין בהן אפי' בטובת כהניה ובלבד שלא יתן שכר. (הלכות עבודה זרה פרק ז הלכה יז)
ד. מה בין עבודת כוכבים של עובד כוכבים לעבודת כוכבים של ישראל, עבודת כוכבים של עובד כוכבים אסורה בהנאה מיד שנאמר פסילי אלהיהם תשרפון באש משפסלו נעשה לו אלוה, ושל ישראל אינה אסורה בהנאה עד שתעבד שנאמר ושם בסתר עד שיעשה לה דברים שבסתר שהן עבודתה, ומשמשי עבודת כוכבים בין של עובד כוכבים בין של ישראל אינן אסורין עד שישתמשו בהן לעבודת כוכבים. (הלכות עבודה זרה פרק ז הלכה ד)
ה. עבודת כוכבים של ישראל אינה בטלה לעולם אפילו היה לעובד כוכבים בה שותפות אין ביטולו מועיל כלום אלא אסורה בהנאה לעולם וטעונה גניזה, וכן עבודת כוכבים של עובד כוכבים שבאת ליד ישראל ואחר כך בטלה העובד כוכבים אין ביטולו מועיל כלום אלא אסורה בהנאה לעולם, ואין ישראל מבטל עבודת כוכבים ואפילו ברשות עובד כוכבים, עובד כוכבים קטן או שוטה אינו מבטל עבודת כוכבים, ועובד כוכבים שבטל עבודת כוכבים בין שלו בין של עובדי כוכבים אחרים בעל כרחו אף על פי שאנסו ישראל על כך הרי זו בטילה, ובלבד שיהא העובד כוכבים המבטל עובד עבודת כוכבים, אבל מי שאינו עובד עבודת כוכבים אין ביטולו ביטול, המבטל עבודת כוכבים ביטל משמשיה, ביטל משמשיה משמשיה מותרים והיא אסורה בהנאה כמו שהיתה עד שיבטלנה, ותקרובת עבודת כוכבים אינה בטילה לעולם. (הלכות עבודה זרה פרק ח הלכה ט)
ו. כיצד מבטלה, קטע ראש חוטמה ראש אזנה ראש אצבעה פחסה בפניה אף על פי שלא חסרה או שמכרה לצורף ישראל הרי זו בטילה, אבל אם משכנה או מכרה לעובד כוכבים או לישראל שאינו צורף או שנפלה עליה מפולת ולא פינה, גנבוה לסטים ולא תבעוה, רקק בפניה, השתין בפניה, גררה, זרק בה את הצואה הרי זו אינה בטילה. (הלכות עבודה זרה פרק ח הלכה י)
ז. העושה עבודת כוכבים לאחרים אף על פי שהוא לוקה שכרו מותר ואפילו עשאה לעובד כוכבים שהיא אסורה מיד, מפני שאינה נאסרת עד שתגמר ומכוש אחרון שגומרה אין בו שוה פרוטה, הלוקח גרוטאות מן העובד כוכבים ומצא בהן עבודת כוכבים אם נתן מעות ולא משך יחזירם לעובד כוכבים, וכן אם משך ולא נתן מעות אף על פי שמשיכה בעובד כוכבים קונה כמקח טעות הוא, נתן מעות ומשך יוליכם לים המלח, וכן עובד כוכבים וגר שירשו את אביהן עובד כוכבים יכול הגר לומר לעובד כוכבים טול אתה עבודת כוכבים ואני מעות, טול אתה יין נסך ואני פירות, ואם משבאו לרשות הגר אסור. (הלכות עבודה זרה פרק ז הלכה ה)
ח. ישראל שעושה פירותיו בטומאה אין בוצרין עמו, ואין צריך לומר שאין דורכין עמו מפני התרומה שתעשה בטומאה, אבל מוליכין עמו חביות לגת ומביאין מן הגת. (הלכות תרומות פרק יב הלכה י)
ט. מאימתי יאסר יין העכו"ם משידרוך וימשך היין אף על פי שלא ירד לבור אלא עדיין הוא בגת הרי זה אסור, לפיכך אין דורכין עם העכו"ם בגת שמא יגע בידו וינסך ואפילו היה כפות, ואין לוקחין ממנו גת דרוכה ואף על פי שעדיין היין מעורב עם החרצנים וזגין ולא ירד לבור. (הלכות מאכלות אסורות פרק יא הלכה יא)
י. בא היין מכחו של עכו"ם בלא כוונה הואיל ולא נגע ביין הרי זה מותר בשתייה, כיצד כגון שהגביה כלי של יין ויצק לכלי אחר והוא מדמה שהוא שכר או שמן הרי זה מותר. (הלכות מאכלות אסורות פרק יב הלכה ו)
יא. נכנס העכו"ם לבית או לחנות לבקש יין ופשט ידו כשהוא מחפש ונגע ביין אסור שהרי ליין נתכוין, ואין זה נוגע בלא כוונה. (הלכות מאכלות אסורות פרק יב הלכה ז)
יב. יש דברים שאין בהם איסור ניסוך כלל ואסרו אותם חכמים כדי להרחיק מן הניסוך, ואלו הן לא ימזוג העכו"ם המים לתוך היין שביד ישראל שמא יבא לצוק היין לתוך המים, ולא יוליך העכו"ם ענבים לגת שמא יבוא לדרוך או ליגע, ולא יסייע לישראל בשעה שמריק מכלי לכלי שמא יניח הכלי ביד העכו"ם ונמצא היין בא מכחו, ואם סייע או מזג המים או הביא ענבים מותר. (הלכות מאכלות אסורות פרק יג הלכה יג)
