משנה ה: אף שמובטח לו לעמל בתורה שיבואו אליו כל המעלות והטובות האמורים לעיל, מכל מקום אַל תְּבַקֵּשׁ גְּדֻלָּה לְעַצְמְךָ, שימהרו לבא אליך כל הטובות הללו, וְאַל תַּחְמוֹד כָּבוֹד, אלא סוף שיבואו אליך כל הטובות הללו מעצמם. יוֹתֵר מִלִּמּוּדֶךָ עֲשֵׂה – יותר ממה שאתה רגיל ומלומד בו, תעשה. וְאַל תִּתְאַוֶּה לְשֻׁלְחָנָם שֶׁל מְלָכִים, שֶׁשֻּׁלְחָנְךָ גָּדוֹל מִשֻּׁלְחָנָם, וְכִתְרְךָ גָּדוֹל מִכִּתְרָם, וְנֶאֱמָן הוּא בַּעַל מְלַאכְתְּךָ, שהוא הקדוש ברוך הוא, שֶׁיְּשַׁלֶּם לְךָ שְׂכַר פְּעֻלָּתֶךָ.
משנה ו: גְּדוֹלָה מעלת התּוֹרָה יוֹתֵר מִן הַכְּהוּנָּה וְיותר מִן הַמַּלְכוּת, שֶׁהַמַּלְכוּת נִקְנֵית בִּשְׁלֹשִׁים מַעֲלוֹת, והם הדברים שבהם נעלה המלך על שאר העם [כגון שאין רוכבים על סוסו ואין יושבים על כסאו וכו'], וְהַכְּהֻנָּה בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מעלות [כגון שרק הם מקריבים קרבנות, ואסורים להטמא וכו'. ויש מפרשים בעשרים וארבע מתנות כהונה], וְהַתּוֹרָה נִקְנֵית בְּאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה דְבָרִים, שבהם נעלה תלמיד חכם משאר העם, ולפי ריבוי הקנינים ניכר גודל מעלתה, וְאֵלוּ הֵן, בְּתַלְמוּד – ללמוד ולקבל מפי רב [ואין זה כשאר החכמות שיכול האדם ללמוד לבדו], בִּשְׁמִיעַת הָאֹזֶן – בהקשבה גדולה, שמייחד אזנו לשמיעת הדברים, בַּעֲרִיכַת שְׂפָתָיִם – שיהיו הדברים שגורים בפיו כפי שקיבלם מרבו, בְּבִינַת הַלֵּב – להתבונן במה שלמד, ולהבין דבר מתוך דבר, בְּאֵימָה, בְּיִרְאָה, בַּעֲנָוָה, בְּשִׂמְחָה, בְּטָהֳרָה, בְּשִׁמּוּשׁ חֲכָמִים, שעל ידי זה לומד מהנהגתם כיצד לנהוג הלכה למעשה, בְּדִקְדּוּק חֲבֵרִים, שישמע מחבריו מה שדקדקו בדברי רבו, בְּפִלְפּוּל הַתַּלְמִידִים, שעל ידי השאלות והתשובות מבין את הדברים היטב, וגם מתעורר לדברים חדשים, בְּיִשּׁוּב – שיהיה מיושב בדעתו, ולא נבהל ונחפז, בְּמִקְרָא, בְּמִשְׁנָה, בְּמִעוּט סְחוֹרָה, בְּמִעוּט דֶּרֶךְ אֶרֶץ, בְּמִעוּט תַּעֲנוּג, בְּמִעוּט שֵׁנָה, בְּמִעוּט שִׂיחָה – שיחת חולין, אף שמיעוטו נצרך כדי שתנוח הנפש מעט, אך לא ירבה בזה, בְּמִעוּט שְׂחוֹק, וגם בזה מיעוטו נצרך כדי לשמח הנפש, אך לא ירבה בזה, בְּאֶרֶךְ אַפַּיִם – שימנע מלכעוס, בְּלֵב טוֹב, בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים – יאמין לדברי החכמים בדברי התורה, אף שאינו משיגם בשכלו, בְּקַבָּלַת הַיִּסּוּרִין – שאינו מהרהר אחרי דרכי ה', הַמַּכִּיר אֶת מְקוֹמוֹ, ועל ידי זה יהיה ענוותן, וְהַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, שעל ידי זה יהא ליבו שמח תמיד, ודבר זה עוזר להבנה ולזכרון, וְהָעוֹשֶׂה סְיָג לִדְבָרָיו – גדר ושמירה לעצמו, שלא יכשל בחטאים, וְאֵינוֹ מַחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמוֹ, אף שעושה מעשים טובים, אָהוּב – מתנהג ביושר, בחן ובחסד, ועל ידי זה יאהבוהו הכל, אוֹהֵב אֶת הַמָּקוֹם – את ה', אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת, אוֹהֵב אֶת הַצְּדָקוֹת – אוהב את הנהגות הצדק בין בני אדם, ומציל עשוק מיד עושקו, אוֹהֵב אֶת הַמֵּישָׁרִים – אוהב דברי חכמה ישרים, ואינו מקבל דברים עקומים, אוֹהֵב אֶת הַתּוֹכָחוֹת – כאשר יוכיחוהו על מעשיו יקבל את הדברים ויאהבם, וּמִתְרַחֵק מִן הַכָּבוֹד, אף שבעשותו כל זאת ראוי הוא לכבוד, מכל מקום לא ירדוף אחר הכבוד אלא יתרחק ממנו, בהכירו בחסרונות שבו, וְלֹא מֵגִיס לִבּוֹ בְּתַלְמוּדוֹ – אינו מרגיש עצמו כ'רגיל' עם התורה, כאדם הרגיל בחבירו ואינו מתבייש וירא ממנו, ומתוך כך ישלח מחשבותיו בעניני אמונה שאינו יכול להשיגם, אלא ילמד ביראה ובבושת פנים, באופן שירגיש פחיתות ערכו מול לימוד התורה, וְאֵינוֹ שָׂמֵחַ בְּהוֹרָאָה, כיון שהוא ירא תמיד שמא יכשל בדבר הלכה, נוֹשֵׂא בְעֹל עִם חֲבֵרוֹ, וּמַכְרִיעוֹ [-דן את חבירו] לְכַף זְכוּת, וּמַעֲמִידוֹ עַל הָאֱמֶת – מוכיח לחבירו את האמת על ידי ראיות ברורות, וְעל ידי זה מַעֲמִידוֹ עַל הַשָּׁלוֹם – גורם שלימות בנפש חבירו, וּמִתְיַשֵּׁב לִבּוֹ בְּתַלְמוּדוֹ – כשהוא בא ללמד תורה, מתיישב תחילה בליבו כיצד לסדר את הדברים היטב, שׁוֹאֵל וּמֵשִׁיב, כיון שעל ידי שאלות ותשובות נחקקים הדברים בלב, שׁוֹמֵעַ את דברי תלמידיו וּמוֹסִיף על דבריו הראשונים כדי לבאר להם את הדברים היטב, הַלּוֹמֵד ומתייגע בלימודו אף שהוא כבר חכם גדול עַל מְנָת לְלַמֵּד לאחרים, וְהַלּוֹמֵד עַל מְנָת לַעֲשׂוֹת – אף דברים שכבר למד חוזר ולומד כיון שהם נוגעים למעשה, וחושש שישכחם, הַמַּחְכִּים אֶת רַבּוֹ – כשאינו מבין את דברי רבו, אומר שבודאי רבו חכם, ומנסה לרדת לסוף כוונתו, וְהַמְכַוֵּן אֶת שְׁמוּעָתוֹ – אף כשיש סתירה בין הדברים ששמע מרבו הוא טורח וליישב ולכוון את הדברים, שלא יסתרו זה את זה, וְהָאוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ. הָא [-הרי] לָמַדְתָּ שכָּל הָאוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ מֵבִיא גְאֻלָּה לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (אסתר ב) 'וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדְּכָי', ועל ידי זה התגלגלה תשועת ישראל באותם ימים.
