בביאור מידת הזריזות
והנה שלמה שנה מאד באזהרתו על זה, בראותו את רוע העצלה וההפסד הגדול הנמשך ממנה, ואמר (משלי ו): "מעט שינות, מעט תנומות, מעט חבוק ידיים לשכב, ובא כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן". כי הנה, העצל, אף על פי שאינו עושה רע בקום עשה, הנה הוא מביא את הרעה עליו בשב ואל תעשה שלו. ואמר (שם יח): "גם מתרפה במלאכתו, אח הוא לבעל משחית". כי אף על פי שאיננו המשחית העושה את הרעה בידיו, לא תחשוב שהוא רחוק ממנו, אלא אחיו ובן גילו הוא.
