ז וַיְהִ֤י עֹֽבַדְיָ֨הוּ֙ בַּדֶּ֔רֶךְ וְהִנֵּ֥ה אֵֽלִיָּ֖הוּ לִקְרָאת֑וֹ וַיַּכִּרֵ֨הוּ֙ וַיִּפֹּ֣ל עַל־פָּנָ֔יו וַיֹּ֕אמֶר הַֽאַתָּ֥ה זֶ֖ה אֲדֹנִ֥י אֵֽלִיָּֽהוּ׃ ח וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ אָ֑נִי לֵ֛ךְ אֱמֹ֥ר לַֽאדֹנֶ֖יךָ הִנֵּ֥ה אֵֽלִיָּֽהוּ׃ ט וַיֹּ֖אמֶר מֶ֣ה חָטָ֑אתִי כִּֽי־אַתָּ֞ה נֹתֵ֧ן אֶֽת־עַבְדְּךָ֛ בְּיַד־אַחְאָ֖ב לַֽהֲמִיתֵֽנִי׃ י חַ֣י ׀ ה֣' אֱלֹהֶ֗יךָ אִם־יֶשׁ־גּ֤וֹי וּמַמְלָכָה֙ אֲ֠שֶׁר לֹֽא־שָׁלַ֨ח אֲדֹנִ֥י שָׁם֙ לְבַקֶּשְׁךָ֔ וְאָֽמְר֖וּ אָ֑יִן וְהִשְׁבִּ֤יעַ אֶת־הַמַּמְלָכָה֙ וְאֶת־הַגּ֔וֹי כִּ֖י לֹ֥א יִמְצָאֶֽכָּה׃ יא וְעַתָּ֖ה אַתָּ֣ה אֹמֵ֑ר לֵ֛ךְ אֱמֹ֥ר לַֽאדֹנֶ֖יךָ הִנֵּ֥ה אֵֽלִיָּֽהוּ׃ יב וְהָיָ֞ה אֲנִ֣י ׀ אֵלֵ֣ךְ מֵֽאִתָּ֗ךְ וְר֨וּחַ ה֤' ׀ יִֽשָּׂאֲךָ֙ עַ֚ל אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־אֵדָ֔ע וּבָ֨אתִי לְהַגִּ֧יד לְאַחְאָ֛ב וְלֹ֥א יִֽמְצָאֲךָ֖ וַֽהֲרָגָ֑נִי וְעַבְדְּךָ֛ יָרֵ֥א אֶת־ה֖' מִנְּעֻרָֽי׃ יג הֲלֹֽא־הֻגַּ֤ד לַֽאדֹנִי֙ אֵ֣ת אֲשֶׁר־עָשִׂ֔יתִי בַּֽהֲרֹ֣ג אִיזֶ֔בֶל אֵ֖ת נְבִיאֵ֣י ה֑' וָֽאַחְבִּא֩ מִנְּבִיאֵ֨י ה֜' מֵ֣אָה אִ֗ישׁ חֲמִשִּׁ֨ים חֲמִשִּׁ֥ים אִישׁ֙ בַּמְּעָרָ֔ה וָֽאֲכַלְכְּלֵ֖ם לֶ֥חֶם וָמָֽיִם׃ יד וְעַתָּה֙ אַתָּ֣ה אֹמֵ֔ר לֵ֛ךְ אֱמֹ֥ר לַֽאדֹנֶ֖יךָ הִנֵּ֣ה אֵֽלִיָּ֑הוּ וַֽהֲרָגָֽנִי׃ טו וַיֹּ֨אמֶר֙ אֵֽלִיָּ֔הוּ חַ֚י ה֣' צְבָא֔וֹת אֲשֶׁ֥ר עָמַ֖דְתִּי לְפָנָ֑יו כִּ֥י הַיּ֖וֹם אֵֽרָאֶ֥ה אֵלָֽיו׃
֍ ֍ ֍
(ז) וַיְהִי עֹבַדְיָהוּ בַּדֶּרֶךְ, וְהִנֵּה רואה הוא את אֵלִיָּהוּ לִקְרָאתוֹ, וַיַּכִּרֵהוּ, וַיִּפֹּל עובדיהו עַל פָּנָיו להשתחוות לאליהו, וַיֹּאמֶר, הַאַתָּה זֶה אֲדֹנִי אֵלִיָּהוּ.
(ח) וַיֹּאמֶר לוֹ, אָנִי. ועתה לֵךְ אֱמֹר לַאדֹנֶיךָ, לאחאב, הִנֵּה אֵלִיָּהוּ.
(ט) וַיֹּאמֶר עובדיהו לאליהו, מֶה חָטָאתִי, כִּי מחמת כן אַתָּה נֹתֵן אֶת עַבְדְּךָ בְּיַד אַחְאָב, לַהֲמִיתֵנִי.
(י) וביאר עובדיהו את דבריו, מדוע הוא סבור שאחאב יהרגנו, חַי ה' אֱלֹהֶיךָ, אִם יֶשׁ גּוֹי וּמַמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא שָׁלַח אֲדֹנִי אחאב שָׁם לְבַקֶּשְׁךָ, וְאָמְרוּ אָיִן – איננו כאן, וְהִשְׁבִּיעַ אחאב אֶת הַמַּמְלָכָה וְאֶת הַגּוֹי כִּי לֹא יִמְצָאֶכָּה, וזו ראיה שאינך רוצה להיראות לפני אחאב אף שבודאי אתה יודע שהוא מחפש אותך, וגם עתה אינך חפץ להיראות לפניו.
(יא) וְעַתָּה אַתָּה מתנהג בהיפך, ומבקש להתגלות לפניו אף שהוא אינו מחפש אותך, ואֹמֵר לי לֵךְ אֱמֹר לַאדֹנֶיךָ הִנֵּה אֵלִיָּהוּ.
(יב) ובודאי גם כעת אין כוונתך להתגלות לפניו, אלא רק להראות לו שהוא מחפש אותך לשוא בארצות אחרות כי אתה כאן בארצו, וְהָיָה כאשר אֲנִי אֵלֵךְ מֵאִתָּךְ, וְרוּחַ ה' יִשָּׂאֲךָ עַל אֲשֶׁר לֹא אֵדָע, וּבָאתִי לְהַגִּיד לְאַחְאָב, וְלֹא יִמְצָאֲךָ, וַהֲרָגָנִי, וְעַבְדְּךָ יָרֵא אֶת ה' מִנְּעֻרָי, ואין לך לגרום להריגתי.
(יג) ואל תחשוב שאחאב יבין שאין בי אשמה, כי אתה יכול להעלם מתי שתרצה, הֲלֹא הֻגַּד לַאדֹנִי אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בַּהֲרֹג אִיזֶבֶל אֵת נְבִיאֵי ה', וָאַחְבִּא מִנְּבִיאֵי ה' מֵאָה אִישׁ, חֲמִשִּׁים חֲמִשִּׁים אִישׁ בַּמְּעָרָה, וָאֲכַלְכְּלֵם לֶחֶם וָמָיִם, ואחאב גם כן ידע זאת, כי הריגת הנביאים היתה על ידי איזבל, ולא על ידי אחאב, ומחמת כן הוא חושד בי כבר שידי עם נביאי ה' להחביאם ולהצילם.
(יד) וְעַתָּה אַתָּה אֹמֵר לֵךְ אֱמֹר לַאדֹנֶיךָ הִנֵּה אֵלִיָּהוּ, וכשלא ימצאך יחשוב שהחבאתי אותך כמו שהחבאתי את שאר הנביאים, וַהֲרָגָנִי.
(טו) וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ, חַי ה' צְבָאוֹת אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו, כִּי הַיּוֹם אֵרָאֶה אֵלָיו.
