ד תֶּן־לָהֶ֣ם כְּפָֽעֳלָם֮ וּכְרֹ֪עַ מַֽעַלְלֵ֫יהֶ֥ם כְּמַֽעֲשֵׂ֣ה יְ֭דֵיהֶם תֵּ֣ן לָהֶ֑ם הָשֵׁ֖ב גְּמוּלָ֣ם לָהֶֽם׃ ה כִּ֤י לֹ֪א יָבִ֡ינוּ אֶל־פְּעֻלֹּ֣ת יְ֭הוָה וְאֶל־מַֽעֲשֵׂ֣ה יָדָ֑יו יֶֽ֝הֶרְסֵ֗ם וְלֹ֣א יִבְנֵֽם׃ ו בָּר֥וּךְ יְהוָ֑ה כִּֽי־שָׁ֝מַ֗ע ק֣וֹל תַּֽחֲנוּנָֽי׃
֍ ֍ ֍
(ד) תֶּן לָהֶם עונש כְּפָעֳלָם – כפי ההתעסקות שהם עסקו כדי להגיע אל התכלית הרעה שרצו בה, וּכְרֹעַ מַעַלְלֵיהֶם – כרוע תכונת הנפש שמכוחה עשו את המעשה, כְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם [-כגמר המעשה בפועל] תֵּן לָהֶם, הָשֵׁב גְּמוּלָם לָהֶם – הבט על ההרגשות של השנאה שהיו במעשה זה, כי המראה עצמו כלפי חוץ כאוהב, ובסתר חורש רעות, עונשו חמור יותר מהלוחם בחבירו בגלוי, באופן שהלה יכול להזהר ממנו. ועל כל הדברים הללו ביקש שעונשם יהיה מידה כנגד מידה, כפי האמצעים שהביאו למעשה, כפי המעשה עצמו, כפי רוע תכונת הנפש שהביאה למעשה, וכפי השנאה והרוע שבהם נעשה המעשה עצמו.
(ה) וכשם שהם הראו לי כלפי חוץ כאילו הם אוהבי וניסו להזיק לי בסתר, באופן שלא יכולתי להשמר מפניהם, כך תשיב להם, כִּי לֹא יָבִינוּ אֶל פְּעֻלֹּת יְיָ וְאֶל מַעֲשֵׂה יָדָיו, כי יחשבו שה' עוסק בבנייתם, ומסייע להם, ולא יֵדעו להזהר, ובאמת יֶהֶרְסֵם ה' וְלֹא יִבְנֵם, ויהיה זה העונש הראוי להם, מידה כנגד מידה.
(ו) בָּרוּךְ הוא יְיָ על כִּי שָׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנָי.
