ג ק֥וֹל יְהוָ֗ה עַל־הַ֫מָּ֥יִם אֵֽל־הַכָּב֥וֹד הִרְעִ֑ים יְ֝הוָ֗ה עַל־מַ֥יִם רַבִּֽים׃ ד קוֹל־יְהוָ֥ה בַּכֹּ֑חַ ק֥וֹל יְ֝הוָ֗ה בֶּֽהָדָֽר׃ ה ק֣וֹל יְ֭הוָה שֹׁבֵ֣ר אֲרָזִ֑ים וַיְשַׁבֵּ֥ר יְ֝הוָ֗ה אֶת־אַרְזֵ֥י הַלְּבָנֽוֹן׃ ו וַיַּרְקִידֵ֥ם כְּמוֹ־עֵ֑גֶל לְבָנ֥וֹן וְ֝שִׂרְיֹ֗ן כְּמ֣וֹ בֶן־רְאֵמִֽים׃
֍ ֍ ֍
(ג) קוֹל יְיָ נשמע עַל הַמָּיִם, כאשר פרצי מים אדירים שוטפים את הארצות, אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים, בהשמיעו רעמים אדירים ומחרידים, יְיָ הוא הפוקד פקודתו עַל מַיִם רַבִּים, העושים מצוותו ומגדילים את שטפי המים בכל הארצות.
(ד) קוֹל יְיָ נשמע בַּכֹּחַ, כאשר מצטרפים לשטפי המים גם קולות נפץ ואבני ברד, המראים כוחות עצומים של איתני הטבע, קוֹל יְיָ נשמע בֶּהָדָר, כאשר זרמי המים ואבני הברד יוצרים מחזות מלאי הוד והדר.
(ה) כאשר מגיעה הסופה והסערה עם שטפי המים אל יער הלבנון וארץ שִׂרְיוֹן אשר בגבולה הצפוני של ארץ ישראל, קוֹל יְיָ הוא השֹׁבֵר אֲרָזִים, וַיְשַׁבֵּר יְיָ על ידי שלוחיו, כוחות הטבע האדירים, אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן.
(ו) וַיַּרְקִידֵם בהישברם כְּמוֹ עֵגֶל, וכאילו ארצות לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן ירקדו בעצמם בסופה עצומה זו, כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים, שהוא גדול מהעגל.
