י יְ֭הוָה לַמַּבּ֣וּל יָשָׁ֑ב וַיֵּ֥שֶׁב יְ֝הוָ֗ה מֶ֣לֶךְ לְעוֹלָֽם׃ יא יְֽהוָ֗ה עֹ֭ז לְעַמּ֣וֹ יִתֵּ֑ן יְהוָ֓ה ׀ יְבָרֵ֖ךְ אֶת־עַמּ֣וֹ בַשָּׁלֽוֹם׃
֍ ֍ ֍
(י) יְיָ לַמַּבּוּל יָשָׁב – גם אם יביא ה' שטף מים עצומים עד שיתהווה ממנו מבול המחריב את כל העולם, וַיֵּשֶׁב יְיָ מֶלֶךְ לְעוֹלָם – וגם אם ישב ה' כמלך השופט את העולם כולו, ויגזור עליהם כליה ואובדן [ורמז בכך כי גם אז ישאר ה' 'מלך', כי אין מלכותו תלויה בבני האדם, אלא זו מלכות עצמית ואמיתית].
(יא) אף על פי כן יהיו כל הסערות הללו מחוץ לארץ הקודש, ואילו לעם ישראל בארצם לא יאונה כל רע, כי אדרבה, באותם זמנים יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ובני האלים הללו יעשו שליחותם להחריב את ארצות הגוים שנלחמו בישראל, ועל ידי שיאבדו עמים אלו מן העולם לא ימצא מי שילחם בישראל, ובכך יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם.
