י וַיַּ֜עַשׂ בְּבֵֽית־קֹ֤דֶשׁ הַקֳּדָשִׁים֙ כְּרוּבִ֣ים שְׁנַ֔יִם מַֽעֲשֵׂ֖ה צַֽעֲצֻעִ֑ים וַיְצַפּ֥וּ אֹתָ֖ם זָהָֽב׃ יא וְכַנְפֵי֙ הַכְּרוּבִ֔ים אָרְכָּ֖ם אַמּ֣וֹת עֶשְׂרִ֑ים כְּנַ֨ף הָֽאֶחָ֜ד לְאַמּ֣וֹת חָמֵ֗שׁ מַגַּ֨עַת֙ לְקִ֣יר הַבַּ֔יִת וְהַכָּנָ֤ף הָֽאַחֶ֨רֶת֙ אַמּ֣וֹת חָמֵ֔שׁ מַגִּ֕יעַ לִכְנַ֖ף הַכְּר֥וּב הָֽאַחֵֽר׃ יב וּכְנַ֨ף הַכְּר֤וּב הָֽאֶחָד֙ אַמּ֣וֹת חָמֵ֔שׁ מַגִּ֖יעַ לְקִ֣יר הַבָּ֑יִת וְהַכָּנָ֤ף הָֽאַחֶ֨רֶת֙ אַמּ֣וֹת חָמֵ֔שׁ דְּבֵקָ֕ה לִכְנַ֖ף הַכְּר֥וּב הָֽאַחֵֽר׃ יג כַּנְפֵי֙ הַכְּרוּבִ֣ים הָאֵ֔לֶּה פֹּֽרְשִׂ֖ים אַמּ֣וֹת עֶשְׂרִ֑ים וְהֵ֛ם עֹֽמְדִ֥ים עַל־רַגְלֵיהֶ֖ם וּפְנֵיהֶ֥ם לַבָּֽיִת׃
֍ ֍ ֍
(י) וַיַּעַשׂ בְּבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, מלבד הכרובים המחוברים לכפורת שעל ארון הברית, כְּרוּבִים שְׁנַיִם, זכר ונקבה, העומדים על הארץ בקדש הקדשים, מַעֲשֵׂה צַעֲצֻעִים – נראים כפורחים בכנפיהם, וַיְצַפּוּ אֹתָם זָהָב.
(יא) וְכַנְפֵי הַכְּרוּבִים, אָרְכָּם אַמּוֹת עֶשְׂרִים, כְּנַף הָאֶחָד לְאַמּוֹת חָמֵשׁ, מַגַּעַת לְקִיר הַבַּיִת, וְהַכָּנָף הָאַחֶרֶת של הכרוב האחד אַמּוֹת חָמֵשׁ, מַגִּיעַ לִכְנַף הַכְּרוּב הָאַחֵר.
(יב) וּכְנַף הַכְּרוּב הָאֶחָד אַמּוֹת חָמֵשׁ, מַגִּיעַ לְקִיר הַבָּיִת, וְהַכָּנָף הָאַחֶרֶת אַמּוֹת חָמֵשׁ דְּבֵקָה לִכְנַף הַכְּרוּב הָאַחֵר. [והיתה עמידתם שם בדרך נס, שהרי היו הכנפיים לבדם עשרים אמות מלבד גוף הכרובים, וכל ארכו של קדש הקדשים היה עשרים אמה בלבד].
(יג) כַּנְפֵי הַכְּרוּבִים הָאֵלֶּה כשהם פֹּרְשִׂים את כנפיהם אַמּוֹת עֶשְׂרִים, וְהֵם עֹמְדִים עַל רַגְלֵיהֶם, זה לצד זה, וּפְנֵיהֶם לַבָּיִת [-ולא היו פניהם איש אל אחיו ככרובים שעשה משה על ארון הברית].
