יב וַתֻּתַּ֤שׁ בְּחֵמָה֙ לָאָ֣רֶץ הֻשְׁלָ֔כָה וְר֥וּחַ הַקָּדִ֖ים הוֹבִ֣ישׁ פִּרְיָ֑הּ הִתְפָּֽרְק֧וּ וְיָבֵ֛שׁוּ מַטֵּ֥ה עֻזָּ֖הּ אֵ֥שׁ אֲכָלָֽתְהוּ׃ יג וְעַתָּ֖ה שְׁתוּלָ֣ה בַמִּדְבָּ֑ר בְּאֶ֖רֶץ צִיָּ֥ה וְצָמָֽא׃ יד וַתֵּצֵ֨א אֵ֜שׁ מִמַּטֵּ֤ה בַדֶּ֨יהָ֙ פִּרְיָ֣הּ אָכָ֔לָה וְלֹא־הָ֥יָה בָ֛הּ מַטֵּה־עֹ֖ז שֵׁ֣בֶט לִמְשׁ֑וֹל קִ֥ינָה הִ֖יא וַתְּהִ֥י לְקִינָֽה׃
֍ ֍ ֍
(יב) ומחמת שמרד בנבוכדנצר, וַתֻּתַּשׁ – נעקרה הגפן ממקומה ומגדולתה בְּחֵמָה, לָאָרֶץ הֻשְׁלָכָה, וְרוּחַ הַקָּדִים – הרוח המזרחית, שהם חיילי נבוכדנצר שבאו מבבל, מצד מזרח צפון של ארץ ישראל, הוֹבִישׁ פִּרְיָהּ – יִבשה את פירות הגפן, וזה משל ליהודים שנהרגו בארץ ישראל. וגם אלו שלא נהרגו מיד, הִתְפָּרְקוּ ממקומם ללכת בגלות, וְיָבֵשׁוּ בדרך, כי רבים מהשבויים מתו בדרכם לבבל, מַטֵּה עֻזָּהּ, וזהו צדקיהו המלך, אֵשׁ אֲכָלָתְהוּ, כי סימאו את עיניו.
(יג) וְעַתָּה שְׁתוּלָה הגפן בַמִּדְבָּר, בְּאֶרֶץ צִיָּה וְצָמָא, כי השאירו האויבים מדלת הארץ לכורמים וליוגבים, ונעשתה הארץ שממה כמדבר.
(יד) וַתֵּצֵא אֵשׁ מִמַּטֵּה בַדֶּיהָ – מתוך ענפיה החזקים של הגפן, וזהו ישמעאל בן נתניה, שהיה מזרע המלוכה, פִּרְיָהּ אָכָלָה, כי הרג ישמעאל את גדליה בן אחיקם ואנשיו, והנותרים ברחו למצרים, כמו שנאמר (מלכים ב' כ"ה כ"ה-כ"ו) "וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בָּא יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה בֶּן אֱלִישָׁמָע מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה, וַעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים אִתּוֹ, וַיַּכּוּ אֶת גְּדַלְיָהוּ וַיָּמֹת, וְאֶת הַיְּהוּדִים וְאֶת הַכַּשְׂדִּים אֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ בַּמִּצְפָּה. וַיָּקֻמוּ כָל הָעָם מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל וְשָׂרֵי הַחֲיָלִים וַיָּבֹאוּ מִצְרָיִם כִּי יָרְאוּ מִפְּנֵי כַשְׂדִּים", וְלֹא הָיָה בָהּ מַטֵּה עֹז שֵׁבֶט לִמְשׁוֹל, כי אחרי שנהרג גדליה בן אחיקם לא נותרה שום ממשלה ושלטון לישראל בארצם. קִינָה הִיא שנאמרה בנבואה קודם שאירעו הדברים, וַתְּהִי לְקִינָה אחרי שהתקיימו הפורענויות הללו.
