ה כִּ֤י ׀ לֹ֤א אֵֽל־חָפֵ֘ץ רֶ֥שַׁע ׀ אָ֑תָּה לֹ֖א יְגֻֽרְךָ֣ רָֽע׃ ו לֹֽא־יִתְיַצְּב֣וּ הֽ֭וֹלְלִים לְנֶ֣גֶד עֵינֶ֑יךָ שָׂ֝נֵ֗אתָ כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן׃ ז תְּאַבֵּד֮ דֹּֽבְרֵ֪י כָ֫זָ֥ב אִישׁ־דָּמִ֥ים וּמִרְמָ֗ה יְתָ֘עֵ֥ב ׀ יְהוָֽה׃
֍ ֍ ֍
(ה) הגויים עובדי האלילים מאמינים כי כל כח בבריאה וכל מידה בעולם מיוחסת לאחד האלים, עד שיש בעיניהם אלים חפצי טוב ואלים חפצי רע, ואף האלים ה'טובים' פוחדים לפעמים מהאלים ה'רעים' שלא ינצחו אותם, ועל כך אומר, כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה, כי אף שכל הכוחות בעולם מיוחסים לה', אין כוחות הרע והרשע מיוחסים אליך, כי אתה רק מקור הטוב והחסד שבעולם, ואף לֹא יְגֻרְךָ רָע – אינך פוחד מפני הרע ['יְגֻרְךָ' הוא מלשון מָגוֹר ופחד].
(ו) וכיון שרק הטוב מתייחס אליך, והרע נפרד ונבדל ממך, לכן לֹא יִתְיַצְּבוּ הוֹלְלִים לְנֶגֶד עֵינֶיךָ, בשונה מהגויים המייחסים לאלוהיהם מידות רעות ומושחתות, ולכן ניצבים גם אנשים הוללים ורשעים המייחסים את עצמם לאותם אלהים ונוהגים כמותם באכזריות ורצח, הרי אתה שָׂנֵאתָ והרחקת ממך כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן – עושי רעה.
(ז) וכיון שאינך פוחד מעושי הרעה, לכן תְּאַבֵּד דֹּבְרֵי כָזָב, ואין מי שיגן עליהם מפני עונשך, כי אִישׁ דָּמִים וּמִרְמָה יְתָעֵב יְיָ, וזהו מחוק האלוהות לאהוב את הטוב ולתעב את אנשי הרוע, ואילו הגויים המייחסים גם את המידות הנשחתות והרעות לאלוהיהם, הבל המה מעשי תעתועים.
