ד הַיּ֥וֹם הַה֗וּא יְֽהִ֫י חֹ֥שֶׁךְ אַֽל־יִדְרְשֵׁ֣הוּ אֱל֣וֹהַּ מִמַּ֑עַל וְאַל־תּוֹפַ֖ע עָלָ֣יו נְהָרָֽה׃ה יִגְאָלֻ֡הוּ חֹ֣שֶׁךְ וְ֭צַלְמָוֶת תִּשְׁכָּן־עָלָ֣יו עֲנָנָ֑ה יְ֝בַֽעֲתֻ֗הוּ כִּֽמְרִ֥ירֵי יֽוֹם׃
֍ ֍ ֍
(ד) הַיּוֹם הַהוּא שבו נגזר הריונו, יְהִי חֹשֶׁךְ, ולא יהא זה חושך רצוי, וכמו החושך שהיה במצרים בהשגחת ה', אלא אַל יִדְרְשֵׁהוּ אֱלוֹהַּ מִמַּעַל – לא ידרוש ה' את החושך הזה לצורך מועיל, וְאַל תּוֹפַע עָלָיו נְהָרָה – לא יהיה בו אפילו זוהר קל כפי שיש לפעמים גם בימים החשוכים, אלא יהיה חושך מוחלט שאין בו כל תועלת.
(ה) ולא יהיה זה רק חושך של העדר אור, אלא חושך עצמי ואמיתי, עד אשריִגְאָלֻהוּ [-ילכלכוהו] חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת תִּשְׁכָּן עָלָיו עֲנָנָה, כלומר, העננים ייראו כאילו הם מלכלכים את החושך החזק שיהיה, אך לא תהיה תועלת בעננים אלו להצל ולקרר את האויר, כי יְבַעֲתֻהוּ כִּמְרִירֵי יוֹם – יהיה חום ולהט באותו היום.
