ה וַתֹּ֨אמֶר֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ אֱמֶת֙ הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר שָׁמַ֖עְתִּי בְּאַרְצִ֑י עַל־דְּבָרֶ֖יךָ וְעַל־חָכְמָתֶֽךָ׃ ו וְלֹֽא־הֶאֱמַ֣נְתִּי לְדִבְרֵיהֶ֗ם עַ֤ד אֲשֶׁר־בָּ֨אתִי֙ וַתִּרְאֶ֣ינָה עֵינַ֔י וְהִנֵּה֙ לֹ֣א הֻגַּד־לִ֔י חֲצִ֖י מַרְבִּ֣ית חָכְמָתֶ֑ךָ יָסַ֕פְתָּ עַל־הַשְּׁמוּעָ֖ה אֲשֶׁ֥ר שָׁמָֽעְתִּי׃ ז אַשְׁרֵ֣י אֲנָשֶׁ֔יךָ וְאַשְׁרֵ֖י עֲבָדֶ֣יךָ אֵ֑לֶּה הָעֹֽמְדִ֤ים לְפָנֶ֨יךָ֙ תָּמִ֔יד וְשֹֽׁמְעִ֖ים אֶת־חָכְמָתֶֽךָ׃ ח יְהִ֨י יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ בָּר֔וּךְ אֲשֶׁ֣ר ׀ חָפֵ֣ץ בְּךָ֗ לְתִתְּךָ֤ עַל־כִּסְאוֹ֙ לְמֶ֔לֶךְ לַֽיהוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּאַֽהֲבַ֨ת אֱלֹהֶ֤יךָ אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ לְהַֽעֲמִיד֣וֹ לְעוֹלָ֔ם וַיִּתֶּנְךָ֤ עֲלֵיהֶם֙ לְמֶ֔לֶךְ לַֽעֲשׂ֥וֹת מִשְׁפָּ֖ט וּצְדָקָֽה׃ ט וַתִּתֵּ֨ן לַמֶּ֜לֶךְ מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֣ים ׀ כִּכַּ֣ר זָהָ֗ב וּבְשָׂמִ֛ים לָרֹ֥ב מְאֹ֖ד וְאֶ֣בֶן יְקָרָ֑ה וְלֹ֤א הָיָה֙ כַּבֹּ֣שֶׂם הַה֔וּא אֲשֶׁר־נָֽתְנָ֥ה מַֽלְכַּת־שְׁבָ֖א לַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹֽה׃
֍ ֍ ֍
(ה) וַתֹּאמֶר מלכת שבא אֶל הַמֶּלֶךְ, אֱמֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בְּאַרְצִי עַל דְּבָרֶיךָ וְעַל חָכְמָתֶךָ.
(ו) וְלֹא הֶאֱמַנְתִּי לְדִבְרֵיהֶם, כיון שבדרך כלל העוסקים בחכמה העיונית אינם עוסקים בחכמה המעשית וההנהגה המדינית, וגם לגודל ההפלגה שהפליגו לספר בענין חכמתך, שהיה נראה הדבר כהגזמה, עַד אֲשֶׁר בָּאתִי וַתִּרְאֶינָה עֵינַי את הפלגת חכמתך, ואת שלימות חכמתך העיונית עם חכמתך המעשית והמדינית, וְהִנֵּה לֹא הֻגַּד לִי חֲצִי מַרְבִּית חָכְמָתֶךָ, יָסַפְתָּ עַל הַשְּׁמוּעָה אֲשֶׁר שָׁמָעְתִּי, כי חכמת שלמה היתה כמעיין הנובע חכמה מהמקור האלוקי אשר בליבו, והוסיף בכל עת חכמה על חכמתו.
(ז) אַשְׁרֵי אֲנָשֶׁיךָ המונהגים על ידך בהנהגתך הטובה, וְאַשְׁרֵי עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה הָעֹמְדִים לְפָנֶיךָ תָּמִיד, וְשֹׁמְעִים אֶת חָכְמָתֶךָ.
(ח) יְהִי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בָּרוּךְ, אֲשֶׁר חָפֵץ בְּךָ לְתִתְּךָ עַל כִּסְאוֹ לְמֶלֶךְ לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּאַהֲבַת אֱלֹהֶיךָ אֶת יִשְׂרָאֵל לְהַעֲמִידוֹ לְעוֹלָם, וַיִּתֶּנְךָ עֲלֵיהֶם לְמֶלֶךְ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וּצְדָקָה.
(ט) וַתִּתֵּן מלכת שבא לַמֶּלֶךְ שלמה מֵאָה וְעֶשְׂרִים כִּכַּר זָהָב, וּבְשָׂמִים לָרֹב מְאֹד, וְאֶבֶן יְקָרָה, וְלֹא הָיָה כַּבֹּשֶׂם הַהוּא אֲשֶׁר נָתְנָה מַלְכַּת שְׁבָא לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה.
