כב הֲֽלוֹא־יִ֭תְעוּ חֹ֣רְשֵׁי רָ֑ע וְחֶ֥סֶד וֶֽ֝אֱמֶ֗ת חֹ֣רְשֵׁי טֽוֹב׃ כג בְּכָל־עֶ֭צֶב יִֽהְיֶ֣ה מוֹתָ֑ר וּדְבַר־שְׂ֝פָתַ֗יִם אַךְ־לְמַחְסֽוֹר׃
֍ ֍ ֍
(כב) הֲלוֹא יִתְעוּ חֹרְשֵׁי רָע – החושבים לעשות רעה לאחרים בסתר ובשתיקה, באופן שלא יוודע הדבר, הרי הם נוטים ותועים מדרך החכמה לדרך עקלתון, ומלבד עצם הרעה שבדבר, הרי בעשותם כן בסתר לא יוודע הדבר לאיש ולא יִמָצֵא מי שינחה אותם אל הדרך הישרה. וְחֶסֶד וֶאֱמֶת חֹרְשֵׁי טוֹב – אמנם החושב לעשות לאחרים בסתר דברים טובים, זה דבר הבא מצד החסד והאמת, כי העושה דבר טוב בפרסום ובגלוי יתכן שהוא מצפה לגמול או שרוצה להתפאר בו, ואילו העושה את הטוב בסתר מוכיח שמעשיו הם רק מכח מידות החסד והאמת שבו, כי אינו מצפה לכל גמול או כבוד על מעשיו.
(כג) בְּכָל עֶצֶב – בכל דבר עצבות הבא על האדם, אם משכיל להרהר בליבו שבא לו הצער מחמת עוונותיו, יִהְיֶה מוֹתָר – יהיה לו בכך יתרון ותועלת, כי יחזור בתשובה על חטאיו ויקבל שכר. וּדְבַר שְׂפָתַיִם – אך אם הוא מדבר בשפתיו דברי תרעומת על הצרה שבאה עליו, אַךְ לְמַחְסוֹר – יהיה זה חסרון עבורו.
