ה הֲלֹ֣א רָעָֽתְךָ֣ רַבָּ֑ה וְאֵֽין־קֵ֗֝ץ לַעֲוֹֽנֹתֶֽיךָ׃ ו כִּֽי־תַחְבֹּ֣ל אַחֶ֣יךָ חִנָּ֑ם וּבִגְדֵ֖י עֲרוּמִּ֣ים תַּפְשִֽׁיט׃ ז לֹא־מַ֭יִם עָיֵ֣ף תַּשְׁקֶ֑ה וּ֝מֵֽרָעֵ֗ב תִּֽמְנַֽע־לָֽחֶם׃ ח וְאִ֣ישׁ זְ֭רוֹעַ ל֣וֹ הָאָ֑רֶץ וּנְשׂ֥וּא פָ֝נִ֗ים יֵ֣שֶׁב בָּֽהּ׃ ט אַ֭לְמָנוֹת שִׁלַּ֣חְתָּ רֵיקָ֑ם וּזְרֹע֖וֹת יְתֹמִ֣ים יְדֻכָּֽא׃ י עַל־כֵּ֭ן סְבִֽיבוֹתֶ֣יךָ פַחִ֑ים וִ֝יבַֽהֶלְךָ֗ פַּ֣חַד פִּתְאֹֽם׃
֍ ֍ ֍
(ה) וכדי להשאיר את הבחירה ביד האדם, מנהיג ה' את העולם באופן שאין הרשע נענש מיד, והֲלֹא רָעָתְךָ רַבָּה – אפילו אם תרבה לעשות רעה, וְאֵין קֵץ לַעֲוֹנֹתֶיךָ.
(ו) ותמהג כן אפילו בדברים שבין אדם לחבירו, כִּי תַחְבֹּל [-תיטול משכון מ]אַחֶיךָ חִנָּם, אף שלא לוה ממך מאומה, וּבִגְדֵי עֲרוּמִּים [-אנשים ההולכים בבגדים קרועים] תַּפְשִׁיט, ותיטול מהם אפילו בגדים אלו.
(ז) ואף לא תעשה כל חסד, לֹא מַיִם עָיֵף תַּשְׁקֶה, וּמֵרָעֵב תִּמְנַע לָחֶם.
(ח) וְאִישׁ זְרוֹעַ לוֹ הָאָרֶץ – ועל ידי שאתה איש זרוע ותקיף בארץ, הכל מחניפים לך ונכנעים תחתיך, וּנְשׂוּא פָנִים יֵשֶׁב בָּהּ – והרי אתה יושב בה כאדם נכבד ונשוא פנים, ואין ה' ממהר להענישך.
(ט) אמנם לפעמים ינהג ה' בהנהגה הפוכה, וכאשר אַלְמָנוֹת שִׁלַּחְתָּ רֵיקָם, וּזְרֹעוֹת יְתֹמִים יְדֻכָּא, ישמע ה' צעקתם וימהר להענישך.
(י) עַל כֵּן סְבִיבוֹתֶיךָ יהיו פַחִים [-מלכודות, כפי שמניחים לבעלי חיים], וִיבַהֶלְךָ פַּחַד פִּתְאֹם, וכאשר רואים בני האדם שלפעמים הרשעים נענשים ולפעמים הם יושבים בשלווה, יש להם מקום לטעות ולחשוב שאין ה' משגיח על הארץ, ויש לבני האדם בחירה חופשית בין טוב לרע, ומתוך כך ראויים הם לשכר ולעונש.