ט שִׁמְעוּ־נָ֣א זֹ֗את רָאשֵׁי֙ בֵּ֣ית יַֽעֲקֹ֔ב וּקְצִינֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל הַֽמְתַעֲבִ֣ים מִשְׁפָּ֔ט וְאֵ֥ת כָּל־הַיְשָׁרָ֖ה יְעַקֵּֽשׁוּ׃ י בֹּנֶ֥ה צִיּ֖וֹן בְּדָמִ֑ים וִירֽוּשָׁלִַ֖ם בְּעַוְלָֽה׃ יא רָאשֶׁ֣יהָ ׀ בְּשֹׁ֣חַד יִשְׁפֹּ֗טוּ וְכֹֽהֲנֶ֨יהָ֙ בִּמְחִ֣יר יוֹר֔וּ וּנְבִיאֶ֖יהָ בְּכֶ֣סֶף יִקְסֹ֑מוּ וְעַל־יְהוָה֙ יִשָּׁעֵ֣נוּ לֵאמֹ֔ר הֲל֤וֹא יְהוָה֙ בְּקִרְבֵּ֔נוּ לֹֽא־תָב֥וֹא עָלֵ֖ינוּ רָעָֽה׃ יב לָכֵן֙ בִּגְלַלְכֶ֔ם צִיּ֖וֹן שָׂדֶ֣ה תֵֽחָרֵ֑שׁ וִירֽוּשָׁלִַ֨ם֙ עִיִּ֣ין תִּֽהְיֶ֔ה וְהַ֥ר הַבַּ֖יִת לְבָמ֥וֹת יָֽעַר׃
֍ ֍ ֍
(ט) שִׁמְעוּ נָא זֹאת, את אשר אני עומד לומר לכם, רָאשֵׁי בֵּית יַעֲקֹב, וּקְצִינֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַמְתַעֲבִים מִשְׁפָּט – כיון שאתם מתעבים את המשפט, שזהו החוק הנימוסי שבין בני האדם, וְאֵת כָּל הַיְשָׁרָה – ואת הדברים שהשכל הישר מחייב אותם, יְעַקֵּשׁוּ – אתם מעקמים אותם כדי ללכת נגד השכל והיושר.
(י) וכי נדמה בעיניכם שהקדוש ברוך הוא בֹּנֶה את צִיּוֹן בְּדָמִים, וִירוּשָׁלִַם בְּעַוְלָה, והלא ה' בונה את ציון וירושלים רק במשפט ובצדקה, (יא) וכיון שרָאשֶׁיהָ של העיר בְּשֹׁחַד יִשְׁפֹּטוּ, להצדיק במשפט את מי שנתן להם שוחד, וְכֹהֲנֶיהָ בִּמְחִיר יוֹרוּ – הכהנים המורים בעניני איסור והיתר מורים לפי המחיר ששילם להם השואל, לאסור או להתיר, וּנְבִיאֶיהָ בְּכֶסֶף יִקְסֹמוּ – הנביאים אינם מתנבאים נבואות אמת מה', אלא קוסמים קסמים תמורת כסף, וְעַל ה' יִשָּׁעֵנוּ, לֵאמֹר, הֲלוֹא ה' בְּקִרְבֵּנוּ, ולכן לֹא תָבוֹא עָלֵינוּ רָעָה, וכיון שאין האמת כדבריהם, אלא ה' יבנה את ירושלים וציון רק על ידי משפט וצדקה, ולא על ידי מעשיהם הרעים, (יב) לָכֵן לא יוכלו להישען על ה', אלא בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ, וִירוּשָׁלִַם עִיִּין – עיי חרבות ממפולות הבתים תִּהְיֶה, וְהַר הַבַּיִת יהיה לְבָמוֹת יָעַר, שאין איש בא לשם, אלא רק שועלים וחיות מהלכים שם.
