לז הִנֵּ֛ה יָמִ֥ים בָּאִ֖ים נְאֻם־יְהוָ֑ה וְנִבְנְתָ֤ה הָעִיר֙ לַֽיהוָ֔ה מִמִּגְדַּ֥ל חֲנַנְאֵ֖ל שַׁ֥עַר הַפִּנָּֽה׃ לח וְיָצָ֨א ע֜וֹד קָ֤ו הַמִּדָּה֙ נֶגְדּ֔וֹ עַ֖ל גִּבְעַ֣ת גָּרֵ֑ב וְנָסַ֖ב גֹּעָֽתָה׃ לט וְכָל־הָעֵ֣מֶק הַפְּגָרִ֣ים ׀ וְהַדֶּ֡שֶׁן וְכָֽל־הַשְּׁדֵמוֹת֩ עַד־נַ֨חַל קִדְר֜וֹן עַד־פִּנַּ֨ת שַׁ֤עַר הַסּוּסִים֙ מִזְרָ֔חָה קֹ֖דֶשׁ לַֽיהוָ֑ה לֹֽא־יִנָּתֵ֧שׁ וְֽלֹא־יֵהָרֵ֛ס ע֖וֹד לְעוֹלָֽם׃
֍ ֍ ֍
(לז) הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם ה', וְנִבְנְתָה הָעִיר ירושלים קדש לַה' [ולא כפי שהיתה קודם לכן, בחלקם של יהודה ובנימין], מִמִּגְדַּל חֲנַנְאֵל שַׁעַר הַפִּנָּה.
(לח) וְיָצָא עוֹד קָו הַמִּדָּה נֶגְדּוֹ, עַל גִּבְעַת גָּרֵב, וְנָסַב [-והסתובב הגבול עד] גֹּעָתָה.
(לט) וְכָל הָעֵמֶק הַפְּגָרִים – שנפלו שם פגרי מחנה סנחריב, וְהַדֶּשֶׁן – מקום שפך הדשן, שהיה מחוץ לעיר, וְכָל הַשְּׁדֵמוֹת – מקום השדות, עַד נַחַל קִדְרוֹן, עַד פִּנַּת שַׁעַר הַסּוּסִים מִזְרָחָה, כל המקום הזה יהיה קֹדֶשׁ לַה', לֹא יִנָּתֵשׁ [-לא ייעקר] וְלֹא יֵהָרֵס עוֹד לְעוֹלָם.
