ח וְאַתָּ֣ה מִגְדַּל־עֵ֗דֶר עֹ֛פֶל בַּת־צִיּ֖וֹן עָדֶ֣יךָ תֵּאתֶ֑ה וּבָאָ֗ה הַמֶּמְשָׁלָה֙ הָרִ֣אשֹׁנָ֔ה מַמְלֶ֖כֶת לְבַ֥ת יְרֽוּשָׁלִָֽם׃ ט עַתָּ֕ה לָ֥מָּה תָרִ֖יעִי רֵ֑עַ הֲמֶ֣לֶךְ אֵֽין־בָּ֗ךְ אִֽם־יוֹעֲצֵךְ֙ אָבָ֔ד כִּֽי־הֶחֱזִיקֵ֥ךְ חִ֖יל כַּיּֽוֹלֵדָֽה׃ י ח֧וּלִי וָגֹ֛חִי בַּת־צִיּ֖וֹן כַּיּֽוֹלֵדָ֑ה כִּֽי־עַתָּה֩ תֵֽצְאִ֨י מִקִּרְיָ֜ה וְשָׁכַ֣נְתְּ בַּשָּׂדֶ֗ה וּבָ֤את עַד־בָּבֶל֙ שָׁ֣ם תִּנָּצֵ֔לִי שָׁ֚ם יִגְאָלֵ֣ךְ יְהוָ֔ה מִכַּ֖ף אֹֽיְבָֽיִךְ׃
֍ ֍ ֍
(ח) ומתנבא כעת כלפי הר ציון, ואומר, וְאַתָּה, מִגְדַּל עֵדֶר הצאן הזו, הצולעה והנדחה, אמנם בתחילה תהיה רק כמגדל של צאן, אך אחר כך תהיה עֹפֶל – מבצר חזק. ויהיה הדבר בשלש מדרגות, כי בתחילה רק בַּת צִיּוֹן עָדֶיךָ תֵּאתֶה – שבטי יהודה ובנימין, שגלו מציון בחורבן בית שני, יבואו לירושלים, וּבָאָה הַמֶּמְשָׁלָה הָרִאשֹׁנָה – ואחר כך תקום ממשלה קטנה, שתהיה לישראל ממשלה ושלטון קטנים, כפי שהיה להם בזמן השופטים לפני תקופת המלכים, ואחר כך תבוא מַמְלֶכֶת לְבַת יְרוּשָׁלִָם, כי תתחדש אצלם המלכות על ידי מלך המשיח שימלוך עליהם במלוכה קבועה ושלימה.
(ט) ואחר שהודיע להם בנבואתו מה שיהיה באחרית הימים, חוזר הנביא להתנבא על זמנו, שאמר לבני דורו הרשעים שבגללם ציון שדה תחרש, עַתָּה, לָמָּה תָרִיעִי רֵעַ – למה תריעו תרועת שבר, הֲמֶלֶךְ אֵין בָּךְ – האם אין לך מלך, אִם יוֹעֲצֵךְ אָבָד – או שאין לך יועצים, כִּי מחמת כן הֶחֱזִיקֵךְ חִיל [-חלחלה ופחד] כַּיּוֹלֵדָה, ומוכנה את להכבש וללכת לגלות [וממשיל את העיר הנכבשת ליולדת, כי דלתי העיר נפתחים והעם שבתוכה יוצאים החוצה ליד האויב], והרי עדיין יש לך מלך ויועצים, ומדוע לא תאזרי חיל ותמצאי עצה למלחמה.
(י) ומשיב על דברי עצמו ואומר, אכן חוּלִי – תתחלחלי וָגֹחִי – ותשכבי על גחונך בַּת צִיּוֹן, כַּיּוֹלֵדָה, כִּי עַתָּה תֵצְאִי מִקִּרְיָה – יצאו בנייך מהעיר, וְשָׁכַנְתְּ בַּשָּׂדֶה, וּבָאת עַד בָּבֶל, שָׁם תִּנָּצֵלִי [כי מי שנשאר בשדה נהרג על ידי הכשדים], שָׁם יִגְאָלֵךְ ה' מִכַּף אֹיְבָיִךְ, כי גולי בבל נגאלו על ידי ה' לאחר שבעים שנה, בזמן מלכות כורש.
