א וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ ב בֶּן־אָדָ֕ם שִׂ֥ים פָּנֶ֖יךָ אֶל־בְּנֵ֣י עַמּ֑וֹן וְהִנָּבֵ֖א עֲלֵיהֶֽם׃ ג וְאָֽמַרְתָּ֙ לִבְנֵ֣י עַמּ֔וֹן שִׁמְע֖וּ דְּבַר־אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה כֹּֽה־אָמַ֣ר אֲדֹנָ֣י יְהוִ֡ה יַעַן֩ אָמְרֵ֨ךְ הֶאָ֜ח אֶל־מִקְדָּשִׁ֣י כִֽי־נִחָ֗ל וְאֶל־אַדְמַ֤ת יִשְׂרָאֵל֙ כִּ֣י נָשַׁ֔מָּה וְאֶל־בֵּ֣ית יְהוּדָ֔ה כִּ֥י הָֽלְכ֖וּ בַּגּוֹלָֽה׃ ד לָכֵ֡ן הִנְנִי֩ נֹֽתְנָ֨ךְ לִבְנֵי־קֶ֜דֶם לְמֽוֹרָשָׁ֗ה וְיִשְּׁב֤וּ טִירֽוֹתֵיהֶם֙ בָּ֔ךְ וְנָ֥תְנוּ בָ֖ךְ מִשְׁכְּנֵיהֶ֑ם הֵ֚מָּה יֹֽאכְל֣וּ פִרְיֵ֔ךְ וְהֵ֖מָּה יִשְׁתּ֥וּ חֲלָבֵֽךְ׃ ה וְנָֽתַתִּ֤י אֶת־רַבָּה֙ לִנְוֵ֣ה גְמַלִּ֔ים וְאֶת־בְּנֵ֥י עַמּ֖וֹן לְמִרְבַּץ־צֹ֑אן וִֽידַעְתֶּ֖ם כִּֽי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃
֍ ֍ ֍
פרק כה
(א) וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר.
(ב) בֶּן אָדָם שִׂים פָּנֶיךָ אֶל בְּנֵי עַמּוֹן, וְהִנָּבֵא עֲלֵיהֶם.
(ג) וְאָמַרְתָּ לִבְנֵי עַמּוֹן, שִׁמְעוּ דְּבַר ה' אֱלֹהִים, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים, יַעַן אָמְרֵךְ הֶאָח [-לשון שמחה] אֶל מִקְדָּשִׁי כִי נִחָל – על כך שהתחלל בית המקדש, וְאֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל כִּי נָשַׁמָּה – נעשתה שממה, וְאֶל בֵּית יְהוּדָה כִּי הָלְכוּ בַּגּוֹלָה.
(ד) לָכֵן יבואו עלייך עונשים אלו, הִנְנִי נֹתְנָךְ לִבְנֵי קֶדֶם לְמוֹרָשָׁה – אתן את ארצך לאומות הנמצאות במזרחך שיירשו אותה, וְיִשְּׁבוּ טִירוֹתֵיהֶם בָּךְ – יבנו בארצך ארמונות לשבת שם ולעבוד את אלוהיהם [וזה עונש על שמחתם בחורבן בית המקדש], וְנָתְנוּ בָךְ מִשְׁכְּנֵיהֶם – יתיישבו וישכנו בארצך [וזהו עונש על שמחתם בשממת ארץ ישראל], הֵמָּה יֹאכְלוּ את פִרְיֵךְ, וְהֵמָּה יִשְׁתּוּ את חֲלָבֵךְ, כי אתם תלכו בגולה [וזהו עונש על שמחתם בגלות ישראל]. והיתה זו מידה כנגד מידה, כי ה' הזהיר את ישראל שלא יכבשו את ארץ בני עמון, שנאמר (דברים ב' י"ט) "וְקָרַבְתָּ מוּל בְּנֵי עַמּוֹן, אַל תְּצֻרֵם וְאַל תִּתְגָּר בָּם, כִּי לֹא אֶתֵּן מֵאֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן לְךָ יְרֻשָּׁה, כִּי לִבְנֵי לוֹט נְתַתִּיהָ יְרֻשָּׁה", וישראל אכן שמעו בקול ה' ולא כבשו את ארץ בני עמון, וכיון שהיתה זו 'ירושה' לבני לוט היה ראוי שתישאר שלהם לעולם, אך כיון שהם לקחו את ירושת ישראל ונכנסו לגור בארצם, נענשו בכך שתילקח מהם ארץ ירושתם על ידי בני קדם.
(ה) וְנָתַתִּי אֶת העיר רַבָּה, בירת מלכות בני עמון, לִנְוֵה גְמַלִּים, כי כל עסקם של אומות בני קדם הללו בגמלים וצאן, ולכן תהיה בירת בני עמון למדור גמלים, וְאֶת כל ארץ בְּנֵי עַמּוֹן אתן לְמִרְבַּץ צֹאן, וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה'.
