יד פּ֣וֹטֵֽר מַ֭יִם רֵאשִׁ֣ית מָד֑וֹן וְלִפְנֵ֥י הִ֝תְגַּלַּ֗ע הָרִ֥יב נְטֽוֹשׁ׃ טו מַצְדִּ֣יק רָ֭שָׁע וּמַרְשִׁ֣יעַ צַדִּ֑יק תּֽוֹעֲבַ֥ת יְ֝הוָ֗ה גַּם־שְׁנֵיהֶֽם׃
֍ ֍ ֍
(יד) פּוֹטֵר מַיִם רֵאשִׁית מָדוֹן – תחילת הדין המתעורר בין שני בני אדם, כאשר הם מחפשים עילה לדון ולריב עליה, דומה לזרם מים, שלפני פתיחת הצינור ניתן לעכב את שטף המים, אך לאחר שנפתח ונשפכים המים בזרם אי אפשר לעוצרם, ולכן מייעץ לדיין כיצד לנהוג באופן זה, וְלִפְנֵי הִתְגַּלַּע הָרִיב נְטוֹשׁ – לפני שהתבררו לך טענות הצדדים, או לפני שאתה יודע להיכן הדין נוטה [ולשון 'התגלע' מורה על גילוי של דבר כעור], שבאותו זמן מותר ומצוה לפשר ביניהם, נטוש את הריב שביניהם, על ידי שתעשה פשרה שתרצה את שניהם, ובכך יתבטל הריב והמדון.
(טו) אבל לאחר שכבר שמעת את טענות הצדדים, ויודע אתה מי הוא הצדיק בדינו ומי הרשע, אינך רשאי עוד לפשר ביניהם, כי על ידי כך יהיו שני דברים שלא כהוגן, כי תהיה מַצְדִּיק רָשָׁע, שיקבל הרשע מה שלא מגיע לו, וּמַרְשִׁיעַ צַדִּיק, כי יפסיד הצדיק מה שאינו צריך להפסיד מצד הדין, תּוֹעֲבַת ה' גַּם שְׁנֵיהֶם – קל וחומר כששני הדברים קורים יחד, שיהיה הדבר נתעב בעיני ה'.
