יג הַוֹּ֣ת לְ֭אָבִיו בֵּ֣ן כְּסִ֑יל וְדֶ֥לֶף טֹ֝רֵ֗ד מִדְיְנֵ֥י אִשָּֽׁה׃ יד בַּ֣יִת וָ֭הוֹן נַֽחֲלַ֣ת אָב֑וֹת וּ֝מֵֽיְהוָ֗ה אִשָּׁ֥ה מַשְׂכָּֽלֶת׃ טו עַ֭צְלָה תַּפִּ֣יל תַּרְדֵּמָ֑ה וְנֶ֖פֶשׁ רְמִיָּ֣ה תִרְעָֽב׃
֍ ֍ ֍
(יג) הַוֹּת [-שבר] לְאָבִיו בֵּן כְּסִיל, וְדֶלֶף טֹרֵד מִדְיְנֵי אִשָּׁה – הריב שיש לאדם עם אשתו תמיד בבית, דומה לדלף של מים הדולף מהגג תמיד עד שהוא משחית את הבית, ואם מצטרף לדלף זה גם בן כסיל, הרי זה שבר לאביו, כי שני הדברים יחד יהרסו את הבית לגמרי.
(יד) בַּיִת וָהוֹן הרי הם נַחֲלַת אָבוֹת, כי האדם נחל את רכושו מאביו, וינחילנו לבנו אחריו, וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת – אך זהו בתנאי שתהיה לו אשה משכלת, שתנהיג את הבית בשכל, שאז ישארו הבית וההון מדור לדור, אך האיולת תהרוס את ביתה, ותאבד את הון בעלה.
(טו) אף על פי שהעצלות מגונה מהחריצות, יש דבר גרוע ממנה, כי עַצְלָה תַּפִּיל על העצל תַּרְדֵּמָה, ולכל הפחות באותו זמן שהוא ישן אינו מרגיש את הרעב, וְנֶפֶשׁ רְמִיָּה – אך המתעצל מלעבוד ומחמת כן מנסה להשיג את לחמו בדרך רמאות וגניבה, אך לא ישיג את צרכיו, וגם אינו ישן, נפשו תִרְעָב.
