כ שְׁמַ֣ע עֵ֭צָה וְקַבֵּ֣ל מוּסָ֑ר לְ֝מַ֗עַן תֶּחְכַּ֥ם בְּאַֽחֲרִיתֶֽךָ׃ כא רַבּ֣וֹת מַֽחֲשָׁב֣וֹת בְּלֶב־אִ֑ישׁ וַֽעֲצַ֥ת יְ֝הוָ֗ה הִ֣יא תָקֽוּם׃
֍ ֍ ֍
(כ) שְׁמַע עֵצָה הבאה מדרכי החכמה, וְקַבֵּל מוּסָר המלמד יראת ה' ועונשו, לְמַעַן תֶּחְכַּם בְּאַחֲרִיתֶךָ – כי על ידי זה תגיע אל הדבר המועיל ל'אחרית', לתכלית הראויה ולאושר האמיתי, ותכלית זו היא שתהיה חכם.
(כא) רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁ, כי האיש הרוצה להגיע לתכלית מסוימת חושב מחשבות רבות שכל אחת מהן עשויה להביאו לכך, ויש ללבו אפשרות לבחור באחת מהן, אך בזה עדיין לא יגיע אל ה'עצה', שהיא הדרך הנכונה ביותר להגיע אל התכלית הרצויה לו, וַעֲצַת ה' הִיא תָקוּם – אך העצה שתהיה בסוף היא מה שתבוא בגזירת ה', כי אף על פי שיש בחירה ביד האדם, מכל מקום גמר הענין הוא ביד ההשגחה העליונה.
