כב אַל־תֹּאמַ֥ר אֲשַׁלְּמָה־רָ֑ע קַוֵּ֥ה לַֽ֝יהוָ֗ה וְיֹ֣שַֽׁע לָֽךְ׃ כג תּֽוֹעֲבַ֣ת יְ֭הוָה אֶ֣בֶן וָאָ֑בֶן וּמֹֽאזְנֵ֖י מִרְמָ֣ה לֹא־טֽוֹב׃
֍ ֍ ֍
(כב) אם אדם עשה לך רעה, אַל תֹּאמַר אֲשַׁלְּמָה לו רָע, וכגון שמכר לך סחורה מזויפת, אל תאמר שתשלם לו במטבעות פגומים, ובזה תחשוב שיחזור לך מה שהפסדת, אלא קַוֵּה לַה', וְיֹשַׁע לָךְ וימלא חסרונך.
(כג) והטעם לכך, כי תּוֹעֲבַת ה' מי שמחזיק ברשותו אֶבֶן וָאָבֶן, שונות במשקלן, כדי לשקול לכל אחד את מעותיו בדרך אחרת, וּמֹאזְנֵי מִרְמָה לֹא טוֹב בעיני ה', כי התורה הזהירה על החזקת משקולות שקר ועשיית דרכי רמאות בכל אופן שיהיה, ואפילו אם עושה כן כנגד מי שרימה אותו.
