יד קָר֤וֹב יוֹם־יְהוָה֙ הַגָּד֔וֹל קָר֖וֹב וּמַהֵ֣ר מְאֹ֑ד ק֚וֹל י֣וֹם יְהוָ֔ה מַ֥ר צֹרֵ֖חַ שָׁ֥ם גִּבּֽוֹר׃ טו י֥וֹם עֶבְרָ֖ה הַיּ֣וֹם הַה֑וּא י֧וֹם צָרָ֣ה וּמְצוּקָ֗ה י֤וֹם שֹׁאָה֙ וּמְשׁוֹאָ֔ה י֥וֹם חֹ֨שֶׁךְ֙ וַֽאֲפֵלָ֔ה י֥וֹם עָנָ֖ן וַֽעֲרָפֶֽל׃ טז י֥וֹם שׁוֹפָ֖ר וּתְרוּעָ֑ה עַ֚ל הֶֽעָרִ֣ים הַבְּצֻר֔וֹת וְעַ֖ל הַפִּנּ֥וֹת הַגְּבֹהֽוֹת׃
֍ ֍ ֍
(יד) קָרוֹב יוֹם ה' הַגָּדוֹל, שבו תהיה הפורענות שהתנבא עליה עד כה, קָרוֹב וּמַהֵר מְאֹד, קוֹל יוֹם ה' מַר צֹרֵחַ שָׁם גִּבּוֹר, וממשיל זאת כאילו עומד גבור וצורח בקול מר את המילים 'יום ה", כלומר, הנה יום ה' קר ובא.
(טו) יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא – אותו יום יהיה יום של קצף כללי, יוֹם צָרָה חיצונית וּמְצוּקָה פנימית, יוֹם שֹׁאָה – שממה, וּמְשׁוֹאָה – שממה גדולה יותר, יוֹם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה, יוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל.
(טז) יוֹם שׁוֹפָר וּתְרוּעָה, שיריעו לקראת המלחמה, עַל הֶעָרִים הַבְּצֻרוֹת וְעַל הַפִּנּוֹת הַגְּבֹהוֹת, שיכינו את עצמם לקראת האויב, כל זה הוא כביכול קולו של הגיבור הצורח בקול מר.
