יז וַֽיְהִי֙ בִּשְׁתֵּ֣י עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה בַּֽחֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר לַחֹ֑דֶשׁ הָיָ֥ה דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ יח בֶּן־אָדָ֕ם נְהֵ֛ה עַל־הֲמ֥וֹן מִצְרַ֖יִם וְהֽוֹרִדֵ֑הוּ א֠וֹתָהּ וּבְנ֨וֹת גּוֹיִ֧ם אַדִּרִ֛ם אֶל־אֶ֥רֶץ תַּחְתִּיּ֖וֹת אֶת־י֥וֹרְדֵי בֽוֹר׃
֍ ֍ ֍
(יז) וַיְהִי בִּשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה לגלות יכניה מלך יהודה, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ המוזכר לעיל (פסוק א'), הוא חודש שנים עשר, חודש אדר, הָיָה דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר, ונבואה זו היא על מלחמת גוג ומגוג שתהיה באחרית הימים, ובאותו זמן כבר יֵשבו ישראל על אדמתם בארץ ישראל, ויבואו בני ישמעאל ובני אדום למלחמה לכבוש את הארץ מיד בני ישראל, ובבואם תיעשה ביניהם מהומה וילחמו איש ברעהו, ואז ישפוט אותם ה' בחרב ובדם, ויאבדו כולם מן העולם. ויהיו אז שלש מלחמות בין בני ישמעאל המהולים לבין הגוים הערלים. וכל מאמיני הנצרות מכונים 'אדום', על שם רומי, שהיתה ראש ותחילת אמונת הנצרות, ובכללם מנויים כאן משך ותובל, שהם מדינות אירופה, ונשיאם הוא גוג, שעל שמו קרויה המלחמה 'גוג ומגוג', ונסיכי צפון וצידון. ונגדם ילחמו הישמעאלים המהולים, ובכללם מלכות מצרים, אשור ובבל, ופרס ומדי. וסידור הפסוקים אינו לפי סדר המלחמות, אלא תחילה (פסוקים י"ח-כ"ה) מתאר את הריגתם של בני ישמעאל בשלשת המלחמות, א. אנשי מצרים (י"ח-כ"א), ב. אנשי אשור (כ"ב-כ"ג), ג. אנשי עילם, הם פרס ומדי (כ"ד-כ"ה). ואחר כך (פסוקים כ"ו-ל') מתאר את הריגתם של מאמיני הנצרות בשלשת המלחמות, א. משך ותובל (כ"ו-כ"ח), ב. אנשי אדום (כ"ט), ג. נסיכי צפון וצידוני (ל').
(יח) בֶּן אָדָם, נְהֵה [-שא נהי] עַל הֲמוֹן מִצְרַיִם, וְהוֹרִדֵהוּ בעל כרחו, אוֹתָהּ וּבְנוֹת גּוֹיִם אַדִּרִם – אחרי מצרים, ירדו במלחמות הבאות גם הגוים האדירים, שהם בני אדום וכן אשור ועילם שיסייעו למצרים, ירדו כולם אֶל אֶרֶץ תַּחְתִּיּוֹת, אֶת [-עִם שאר] יוֹרְדֵי בוֹר.
