כה בְּת֣וֹךְ חֲ֠לָלִים נָֽתְנ֨וּ מִשְׁכָּ֥ב לָהּ֙ בְּכָל־הֲמוֹנָ֔הּ סְבִֽיבוֹתָ֖יו קִבְרֹתֶ֑הָ כֻּלָּ֣ם עֲרֵלִ֣ים חַלְלֵי־חֶ֡רֶב כִּֽי־נִתַּ֨ן חִתִּיתָ֜ם בְּאֶ֣רֶץ חַיִּ֗ים וַיִּשְׂא֤וּ כְלִמָּתָם֙ אֶת־י֣וֹרְדֵי ב֔וֹר בְּת֥וֹךְ חֲלָלִ֖ים נִתָּֽן׃ כו שָׁ֣ם מֶ֤שֶׁךְ תֻּבַל֙ וְכָל־הֲמוֹנָ֔הּ סְבִֽיבוֹתָ֖יו קִבְרוֹתֶ֑יהָ כֻּלָּ֤ם עֲרֵלִים֙ מְחֻ֣לְלֵי חֶ֔רֶב כִּֽי־נָתְנ֥וּ חִתִּיתָ֖ם בְּאֶ֥רֶץ חַיִּֽים׃ כז וְלֹ֤א יִשְׁכְּבוּ֙ אֶת־גִּבּוֹרִ֔ים נֹֽפְלִ֖ים מֵֽעֲרֵלִ֑ים אֲשֶׁ֣ר יָרְדֽוּ־שְׁא֣וֹל בִּכְלֵֽי־מִלְחַמְתָּם֩ וַיִּתְּנ֨וּ אֶת־חַרְבוֹתָ֜ם תַּ֣חַת רָֽאשֵׁיהֶ֗ם וַתְּהִ֤י עֲוֽ͏ֹנֹתָם֙ עַל־עַצְמוֹתָ֔ם כִּֽי־חִתִּ֥ית גִּבּוֹרִ֖ים בְּאֶ֥רֶץ חַיִּֽים׃
֍ ֍ ֍
(כה) בְּתוֹךְ החֲלָלִים של הערלים שנהרגו נָתְנוּ מִשְׁכָּב לָהּ – להרוגי פרס ומדי, בְּכָל הֲמוֹנָהּ, סְבִיבוֹתָיו של פרעה ומצרים יהיו קִבְרֹתֶהָ, ומפרש מי הם אותם חללים, כֻּלָּם עֲרֵלִים, חַלְלֵי חֶרֶב, שנהרגו כעונש על כִּי נִתַּן חִתִּיתָם בְּאֶרֶץ חַיִּים, וכפי שהתבאר, שהחריבו את בית המקדש השני, וַיִּשְׂאוּ בני פרס ומדי את כְלִמָּתָם, על כך שהם קבורים אֶת [-עם] יוֹרְדֵי בוֹר, בְּתוֹךְ חֲלָלִים של הערלים נִתָּן, כי יתביישו בכך שהם קבורים יחד עם חללי הערלים, שזהו גנאי עבור בני ישמעאל, שהם מהולים.
(כו) עתה מבאר מי יהיו החללים הערלים, שעמם ילחמו מצרים, אשור, פרס ומדי, בשלשת המלחמות הללו, שָׁם – במלחמה הראשונה יהיו אלו מֶשֶׁךְ תֻּבַל, וְכָל הֲמוֹנָהּ, שהם חיל גוג נשיא ארצות אלו, סְבִיבוֹתָיו של פרעה ומצרים יהיו קִבְרוֹתֶיהָ, כֻּלָּם עֲרֵלִים, מְחֻלְלֵי – חללים שנפלו בחֶרֶב, כעונש על כִּי נָתְנוּ חִתִּיתָם בְּאֶרֶץ חַיִּים – בארץ ישראל.
(כז) וְלֹא יִשְׁכְּבוּ אֶת גִּבּוֹרִים נֹפְלִים – וערלים אלו לא יקברו יחד עם גבוריהם שנפלו במלחמות אחרות, מֵעֲרֵלִים אֲשֶׁר יָרְדוּ שְׁאוֹל בִּכְלֵי מִלְחַמְתָּם – עם אותם ערלים שנהרגו במלחמות קודמות ונקברו עם כלי מלחמתם, וַיִּתְּנוּ קובריהם אֶת חַרְבוֹתָם של ההרוגים תַּחַת רָאשֵׁיהֶם, כי כן דרכם של הערלים לכבד את גיבוריהם בכך שיקברו אותם יחד עם כלי מלחמתם, ואילו ערלים אלו יִקָבְרוּ בבזיון יחד עם אויביהם הישמעאלים, וַתְּהִי עֲוֹנֹתָם עַל עַצְמוֹתָם – וגם אחרי שיתאכל בשרם לא יכופרו עוונותיהם, אלא יהיו כחקוקים על העצמות שישארו מהם, כִּי חִתִּית גִּבּוֹרִים בְּאֶרֶץ חַיִּים – כיון שהטילו אימתם ופחדם בארץ ישראל.
