ז עָ֭שִׁיר בְּרָשִׁ֣ים יִמְשׁ֑וֹל וְעֶ֥בֶד לֹ֝וֶ֗ה לְאִ֣ישׁ מַלְוֶֽה׃ ח זוֹרֵ֣עַ עַ֭וְלָה יִקְצָר־אָ֑וֶן וְשֵׁ֖בֶט עֶבְרָת֣וֹ יִכְלֶֽה׃
֍ ֍ ֍
(ז) עָשִׁיר בְּרָשִׁים יִמְשׁוֹל, וְעֶבֶד לֹוֶה לְאִישׁ מַלְוֶה, כי בימים ההם היו העשירים מלוים לעניים בריבית, ועל ידי הריבית נעשו הלווים 'רשים', שהם גרועים יותר מהדלים, וכאשר לא היה לעניים מהיכן לשלם, היה המלוה העשיר לוקח את הלוה ובני ביתו להיות לו לעבדים, והיה מושל בהם.
(ח) אמנם דבר זה לא התקיים תמיד, כי לאחר זמן היו העניים העבדים מורדים בעשירים והורגים אותם, והסוף היה שכל הזוֹרֵעַ עַוְלָה, להלוות בריבית ולקחת את הלוה ומשפחתו לעבדים, יִקְצָר אָוֶן, כי יקומו עליו ויעשו בו נקמות, וְשֵׁבֶט עֶבְרָתוֹ שבו רדה את האחרים, יִכְלֶה, כי יהרגוהו.
