יט לִֽהְי֣וֹת בַּֽ֭יהוָה מִבְטַחֶ֑ךָ הֽוֹדַעְתִּ֖יךָ הַיּ֣וֹם אַף־אָֽתָּה׃ כ הֲלֹ֤א כָתַ֣בְתִּֽי לְ֭ךָ שָֽׁלִשִׁ֑ים בְּמֹ֖עֵצ֣וֹת וָדָֽעַת׃
֍ ֍ ֍
(יט) חוזר עתה למה שאמר לעיל (פסוק י"ז), שתחילה צריך לשמוע דברי חכמים הבאים בקבלה, ואחר כך לשמוע את הטעמים וההסברים המקרבים אותם אל הדעת, לִהְיוֹת בַּה' מִבְטַחֶךָ – תחילה תשמע את דברי החכמים, ואף שאינם מובנים לך תבטח בה' שנתנם ויודע סודם ואמיתותם, ואל תסתפק במאומה. ואחר כך תשית אוזנך לדברי, כי הוֹדַעְתִּיךָ הַיּוֹם את טעמי החכמה וסברותיה במופתי הדעת, כדי שמלבד בטחונך בה' היודע אותם, תדע אַף אָתָּה מה שתוכל להשיג מהם.
(כ) הֲלֹא כָתַבְתִּי לְךָ בספר זה שָׁלִשִׁים – שלשה חלקים [כי ספר זה נחלק לשלשה חלקים, שכל אחד פותח בלשון 'משלי שלמה', בתחילת פרק א' נאמר "מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל", ובתחילת פרק י' נאמר שוב "מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה", וכן בתחילת פרק כ"ה נאמר "גַּם אֵלֶּה מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה"], בְּמֹעֵצוֹת וָדָעַת – וכולם מלאים עצות לעצמך, ודעת ללמד את האחרים.
