יד בְּמִרְעֶה־טּוֹב֙ אֶרְעֶ֣ה אֹתָ֔ם וּבְהָרֵ֥י מְרֽוֹם־יִשְׂרָאֵ֖ל יִֽהְיֶ֣ה נְוֵהֶ֑ם שָׁ֤ם תִּרְבַּ֨צְנָה֙ בְּנָ֣וֶה טּ֔וֹב וּמִרְעֶ֥ה שָׁמֵ֛ן תִּרְעֶ֖ינָה אֶל־הָרֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ טו אֲנִ֨י אֶרְעֶ֤ה צֹאנִי֙ וַֽאֲנִ֣י אַרְבִּיצֵ֔ם נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ טז אֶת־הָֽאֹבֶ֤דֶת אֲבַקֵּשׁ֙ וְאֶת־הַנִּדַּ֣חַת אָשִׁ֔יב וְלַנִּשְׁבֶּ֣רֶת אֶֽחֱבֹ֔שׁ וְאֶת־הַֽחוֹלָ֖ה אֲחַזֵּ֑ק וְאֶת־הַשְּׁמֵנָ֧ה וְאֶת־הַֽחֲזָקָ֛ה אַשְׁמִ֖יד אֶרְעֶ֥נָּה בְמִשְׁפָּֽט׃
֍ ֍ ֍
(יד) בְּמִרְעֶה טּוֹב אֶרְעֶה אֹתָם בשעות היום, וּבְהָרֵי מְרוֹם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה נְוֵהֶם, שָׁם תִּרְבַּצְנָה בלילה, כיון שבמקום זה הצאן בטוחים מפני חיות רעות ושודדי דרכים, ואמנם בדרך כלל בראשי ההרים אין מרעה שמן ולא נוה טוב, כי קשה לעלות על ההר, אך כאן לא יהיה חסרון זה, כי בְּנָוֶה טּוֹב תרבצנה וּמִרְעֶה שָׁמֵן תִּרְעֶינָה, אֶל [-על] הָרֵי יִשְׂרָאֵל.
(טו) וגם שם יהיו מושגחים על ידי, כי אֲנִי אֶרְעֶה צֹאנִי ביום, וַאֲנִי אַרְבִּיצֵם בלילה, נְאֻם ה' אֱלֹהִים.
(טז) ואנהג עם הצאן בהיפך ממנהג הרועים הרעים שהיו להם, כי אֶת הָאֹבֶדֶת, אֲבַקֵּשׁ. וְאֶת הַנִּדַּחַת אָשִׁיב למקומה. וְלַנִּשְׁבֶּרֶת אֶחֱבֹשׁ, וְאֶת הַחוֹלָה לא רק שארפא, אלא גם אֲחַזֵּק, וכל שכן שאחזק את הַנַּחְלוֹת, שהן החלשות ורפויות הכח. וְאֶת הַשְּׁמֵנָה, והם העשירים הנוטלים על ידי עושרם את כל השפע מהאחרים, וְאֶת הַחֲזָקָה, והם הגבורים הנוטלים מאחרים בכח, אַשְׁמִיד, כי אֶרְעֶנָּה בְמִשְׁפָּט, באופן שיהיה המרעה שוה לכולם.
