כו אַל־תְּהִ֥י בְתֹֽקְעֵי־כָ֑ף בַּ֝עֹֽרְבִ֗ים מַשָּׁאֽוֹת׃ כז אִם־אֵֽין־לְךָ֥ לְשַׁלֵּ֑ם לָ֥מָּה יִקַּ֥ח מִ֝שְׁכָּֽבְךָ֗ מִתַּחְתֶּֽיךָ׃
֍ ֍ ֍
(כו) אַל תְּהִי בְתֹקְעֵי כָף, שזהו 'ערב קבלן', שניתן לגבות ממנו את החוב גם בלי לתבוע את הלוה תחילה, בַּעֹרְבִים מַשָּׁאוֹת – וגם אל תהיה ערב על חוב בערבות רגילה [ו'מַשָּׁאוֹת' היינו הלואות, חובות, כמו (דברים כ"ד י') "כִּי תַשֶּׁה בְרֵעֲךָ מַשַּׁאת מְאוּמָה"].
(כז) ומבאר את הנזק שבערבות, כי אם אין ללוה ממון לשלם אסרה התורה על המלוה להכנס אל ביתו ליטול ממנו משכון, ואילו אתה, הערב, אִם אֵין לְךָ לְשַׁלֵּם, לָמָּה יִקַּח מִשְׁכָּבְךָ מִתַּחְתֶּיךָ, שהרי התורה התירה למלוה ליטול משכון מבית הערב, ויכול המלוה להכנס וליטול את משכבך, ונמצא שעל ידי הערבות נעשה ענינך גרוע מהלוה עצמו.
