ד וָאַ֨עַן֙ וָֽאֹמַ֔ר אֶל־הַמַּלְאָ֖ךְ הַדֹּבֵ֣ר בִּ֑י מָה־אֵ֖לֶּה אֲדֹנִֽי׃ ה וַיַּ֥עַן הַמַּלְאָ֖ךְ וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֑י אֵ֗לֶּה אַרְבַּע֙ רוּח֣וֹת הַשָּׁמַ֔יִם יֽוֹצְא֕וֹת מֵֽהִתְיַצֵּ֖ב עַל־אֲד֥וֹן כָּל־הָאָֽרֶץ׃ ו אֲשֶׁר־בָּ֞הּ הַסּוּסִ֣ים הַשְּׁחֹרִ֗ים יֹֽצְאִים֙ אֶל־אֶ֣רֶץ צָפ֔וֹן וְהַ֨לְּבָנִ֔ים יָֽצְא֖וּ אֶל־אַֽחֲרֵיהֶ֑ם וְהַ֨בְּרֻדִּ֔ים יָֽצְא֖וּ אֶל־אֶ֥רֶץ הַתֵּימָֽן׃ ז וְהָֽאֲמֻצִּ֣ים יָֽצְא֗וּ וַיְבַקְשׁוּ֙ לָלֶ֨כֶת֙ לְהִתְהַלֵּ֣ךְ בָּאָ֔רֶץ וַיֹּ֕אמֶר לְכ֖וּ הִתְהַלְּכ֣וּ בָאָ֑רֶץ וַתִּתְהַלַּ֖כְנָה בָּאָֽרֶץ׃ ח וַיַּזְעֵ֣ק אֹתִ֔י וַיְדַבֵּ֥ר אֵלַ֖י לֵאמֹ֑ר רְאֵ֗ה הַיּֽוֹצְאִים֙ אֶל־אֶ֣רֶץ צָפ֔וֹן הֵנִ֥יחוּ אֶת־רוּחִ֖י בְּאֶ֥רֶץ צָפֽוֹן׃
֍ ֍ ֍
(ד) וָאַעַן וָאֹמַר אֶל הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי, מָה אֵלֶּה אֲדֹנִי.
(ה) וַיַּעַן הַמַּלְאָךְ וַיֹּאמֶר אֵלָי, אֵלֶּה אַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם, כי כל מלכות כוללת את ארבע רוחות השמים, ודבר זה נרמז בכך היו ארבעה סוסים לכל מרכבה, יוֹצְאוֹת מֵהִתְיַצֵּב עַל אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ, ששלח אותם למשול בעולם.
(ו) [ולא ביאר לו המלאך מה הם הסוסים האדומים, כיון שהם כבר התבארו לו בנבואה הראשונה (פרק א) שזו מלכות יון], והמרכבה אֲשֶׁר בָּהּ הַסּוּסִים הַשְּׁחֹרִים, שזו מלכות רומי, יֹצְאִים אֶל אֶרֶץ צָפוֹן, לתפוס שם את המלכות. וְהַלְּבָנִים יָצְאוּ אֶל אַחֲרֵיהֶם – אחרי הסוסים השחורים, ולא יצאו אל מקום מסוים, אלא התפשטו בכל הארץ, כי הם המלכים שמלכו אחרי מלכות רומי, כל אחד במקומו. וְהַבְּרֻדִּים, המנוקדים בנקודות שחורות ולבנות, ימשלו קרוב לימות המשיח, ומהם יצא גוג ומגוג, ויבואו מצד צפון, ויָצְאוּ אֶל אֶרֶץ הַתֵּימָן – אל הארץ הדרומית, שהיא ארץ ישראל שנמצאת כלפיהם בצד דרום, וילחמו שם זה בזה, כי ה'ברודים' יהיו בני אדום שירצו לכבוש את ארץ ישראל מיד ה'אמוצים', שהם בני ישמעאל, שיתאמצו להילחם בהם.
(ז) וְהָאֲמֻצִּים, שהם הישמעאלים, יָצְאוּ מארץ ישראל, וַיְבַקְשׁוּ לָלֶכֶת לְהִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ – ירצו ללכת לארצם של ה'ברודים' להלחם בהם במקומם, אך לא יספיקו לעשות זאת, כי יפלו סביבות ירושלים במלחמת גוג ומגוג. וַיֹּאמֶר המלאך לכל המרכבות הללו שנראו בנבואה, לְכוּ הִתְהַלְּכוּ בָאָרֶץ, כי נגזר משמים שמלכויות אלו ימלכו בארץ עד אחרית הימים, וַתִּתְהַלַּכְנָה בָּאָרֶץ.
(ח) וַיַּזְעֵק אֹתִי – גרם לי המלאך לזעוק על הצרות שיהיו על ידי המלכויות הראשונות, שהם הסוסים האדומים והשחורים, שיצרו לעם ישראל, וַיְדַבֵּר אֵלַי המלאך דברי ניחומים לֵאמֹר, רְאֵה, כי הַיּוֹצְאִים אֶל אֶרֶץ צָפוֹן, הֵנִיחוּ אֶת רוּחִי בְּאֶרֶץ צָפוֹן, כלומר, בכך שישראל סבלו מהם, שככו את חמתי שהיתה לי עליהם, ועתיד אני להיטיב להם באחריתם.
