כא יְרָֽא־אֶת־יְהוָ֣ה בְּנִ֣י וָמֶ֑לֶךְ עִם־שׁ֝וֹנִ֗ים אַל־תִּתְעָרָֽב׃ כב כִּֽי־פִ֭תְאֹם יָק֣וּם אֵידָ֑ם וּפִ֥יד שְׁ֝נֵיהֶ֗ם מִ֣י יוֹדֵֽעַ׃
֍ ֍ ֍
(כא) בענינים הרוחניים ומצוות הדת, יְרָא אֶת ה', בְּנִי. וָמֶלֶךְ – ובעניני המשפט והמדינה תירא מהמלך, כי המלך במשפט יעמיד ארץ, עִם שׁוֹנִים אַל תִּתְעָרָב – ואל תתערב עם אנשים הרוצים לשנות את הנהגת המלכות על ידי שימרדו במלך ויכתירו אחר תחתיו, כיון שבכך אתה עובר גם על היראה מהמלך, וגם על היראה מה' שציוה שיהיה מורא המלך עליך.
(כב) כִּי המורדים הללו, פִתְאֹם יָקוּם אֵידָם – שברם ומַכָּתָם יהיו פתאום, כאשר תתגלה מרידתם וְיֵעָנְשׁוּ, ואפילו אם יצליחו במעשיהם וימליכו מלך אחר, וּפִיד [-שבר] שְׁנֵיהֶם מִי יוֹדֵעַ – מי יודע מה יהיה השבר והמכה של השינוי שהם יעשו [ו'שניהם' מלשון שינוייהם], כי הם יקימו הנהגה המתאימה לרצונם הרע, לעשוק ולחמוס את העם כולו.
