טז אֵ֥לֶּה הַדְּבָרִ֖ים אֲשֶׁ֣ר תַּֽעֲשׂ֑וּ דַּבְּר֤וּ אֱמֶת֙ אִ֣ישׁ אֶת־רֵעֵ֔הוּ אֱמֶת֙ וּמִשְׁפַּ֣ט שָׁל֔וֹם שִׁפְט֖וּ בְּשַֽׁעֲרֵיכֶֽם׃ יז וְאִ֣ישׁ ׀ אֶת־רָעַ֣ת רֵעֵ֗הוּ אַֽל־תַּחְשְׁבוּ֙ בִּלְבַבְכֶ֔ם וּשְׁבֻ֥עַת שֶׁ֖קֶר אַֽל־תֶּאֱהָ֑בוּ כִּ֧י אֶת־כָּל־אֵ֛לֶּה אֲשֶׁ֥ר שָׂנֵ֖אתִי נְאֻם־יְהוָֽה׃ יח וַיְהִ֛י דְּבַר־יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ יט כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהוָ֣ה צְבָא֗וֹת צ֣וֹם הָֽרְבִיעִ֡י וְצ֣וֹם הַֽחֲמִישִׁי֩ וְצ֨וֹם הַשְּׁבִיעִ֜י וְצ֣וֹם הָֽעֲשִׂירִ֗י יִֽהְיֶ֤ה לְבֵית־יְהוּדָה֙ לְשָׂשׂ֣וֹן וּלְשִׂמְחָ֔ה וּֽלְמֹעֲדִ֖ים טוֹבִ֑ים וְהָֽאֱמֶ֥ת וְהַשָּׁל֖וֹם אֱהָֽבוּ׃
֍ ֍ ֍
(טז) ואמנם כדי שתהיו מוכנים אל התשועה האמיתית, אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ, דַּבְּרוּ אֱמֶת אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם, כי ראה הנביא ברוח קדשו שחורבן הבית השני יהיה מחמת שנאת חינם, ולכן הזהירם בעיקר על ענינים אלו שבין אדם לחבירו.
(יז) וְאִישׁ אֶת רָעַת רֵעֵהוּ אַל תַּחְשְׁבוּ בִּלְבַבְכֶם, וכיון שראה בנבואתו את המגילה העפה מבית המקדש להענישם על שבועות השקר, הוסיף ואמר, וּשְׁבֻעַת שֶׁקֶר אַל תֶּאֱהָבוּ, כִּי אֶת כָּל אֵלֶּה אֲשֶׁר שָׂנֵאתִי, נְאֻם ה'.
(יח) וַיְהִי דְּבַר ה' צְבָאוֹת אֵלַי לֵאמֹר, על שאלתם הראשונה, האם עליהם לצום בתעניות שנקבעו מחמת חורבן בית המקדש הראשון.
(יט) כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, הרי הכל תלוי במעשיכם והנהגתכם, ואם תשובו בתשובה, הרי צוֹם הָרְבִיעִי [-תמוז], וְצוֹם הַחֲמִישִׁי [-אב], וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי [תשרי], וְצוֹם הָעֲשִׂירִי [-טבת], יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן, וּלְשִׂמְחָה, וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים, אך זהו בתנאי שייטיבו את מעשיהם, וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ, ואז תהיה גאולה שלימה, ויחדלו דברי הצומות וזעקתם.
