טו הִנֵּה־נָ֣א בְ֭הֵמוֹת אֲשֶׁר־עָשִׂ֣יתִי עִמָּ֑ךְ חָ֝צִ֗יר כַּבָּקָ֥ר יֹאכֵֽל׃ טז הִנֵּה־נָ֣א כֹח֣וֹ בְמָתְנָ֑יו וְ֝אוֹנ֗וֹ בִּשְׁרִירֵ֥י בִטְנֽוֹ׃ יז יַחְפֹּ֣ץ זְנָב֣וֹ כְמוֹ־אָ֑רֶז גִּידֵ֖י פַֽחֲדָ֣ו יְשֹׂרָֽגוּ׃ יח עֲ֭צָמָיו אֲפִיקֵ֣י נְחֻשָׁ֑ה גְּ֝רָמָ֗יו כִּמְטִ֥יל בַּרְזֶֽל׃
֍ ֍ ֍
(טו) ועל פי המליצה שפתח בה, שיתן לאיוב כח אלהי להנהיג את העולם כרצונו, מוסיף ה' לומר לו, כי אם ירצה באמת להכניע את כל הבריות החזקות והגדולות, בודאי יתחיל את מעשיו בבעלי החיים העצומים שיש ביבשה ובים, ועל כך אומר לו ה', הִנֵּה נָא בהמה גדולה ששמה בְהֵמוֹת [-יש אומרים שזהו שור הבר, ויש אומרים שזהו הפיל], אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמָּךְ, חָצִיר כַּבָּקָר יֹאכֵל, ובאכילתו הוא משחית כמות עצומה של מזון, היכול לשמש לבעלי חיים רבים אחרים.
(טז) ובשונה מהחיות הטורפות, שכוחם בצפרניהם ובשיניהם, בקולם החזק ובארס שיש לחלק מהם, הרי הוא אוכל רק חציר וכדומה, ולכן הִנֵּה נָא כֹחוֹ בְמָתְנָיו, וְאוֹנוֹ [-גילוי כוחו כלפי חוץ, הוא] בִּשְׁרִירֵי בִטְנוֹ.
(יז) כאשר יַחְפֹּץ [-יתאווה תאוה], יהיה זְנָבוֹ חזק כְמוֹ עץ אָרֶז, גִּידֵי פַחֲדָו יְשֹׂרָגוּ – יהיו כמו 'שריגים', ענפי אילנות.
(יח) עֲצָמָיו [-כל עצמותיו] אֲפִיקֵי נְחֻשָׁה – חזקים כנחושת, גְּרָמָיו – העצמות החזקות במיוחד, הרי הם כִּמְטִיל – כמשא כבד של בַּרְזֶל, כי כוחו הגדול הוא בבנין גופו, ועצמותיו וגידיו החזקים.
