ח אַל־תֵּצֵ֥א לָרִ֗ב מַ֫הֵ֥ר פֶּ֣ן מַה־תַּֽ֭עֲשֶׂה בְּאַֽחֲרִיתָ֑הּ בְּהַכְלִ֖ים אֹֽתְךָ֣ רֵעֶֽךָ׃ ט רִֽ֭יבְךָ רִ֣יב אֶת־רֵעֶ֑ךָ וְס֖וֹד אַחֵ֣ר אַל־תְּגָֽל׃ י פֶּֽן־יְחַסֶּדְךָ֥ שֹׁמֵ֑עַ וְ֝דִבָּֽתְךָ֗ לֹ֣א תָשֽׁוּב׃
֍ ֍ ֍
(ח) כיון שלפני כל מעשה צריך האדם להתבונן אל תכליתו, לכן אם יש מי שפגע בכבודך, אַל תֵּצֵא לָרִב איתו מַהֵר וללא התבוננות, מתוך רצון להשיב את כבודך, פֶּן מַה תַּעֲשֶׂה בְּאַחֲרִיתָהּ, לא רק שלא ישוב לך כבודך, אלא אחרית הדבר תהיה בְּהַכְלִים אֹתְךָ רֵעֶךָ פעם נוספת, ונמצא שבמקום להשיב את כבודך, תוסיף לעצמך בזיון וכלימה.
(ט) רִיבְךָ רִיב אֶת רֵעֶךָ – וגם כאשר מוכרח אתה לריב עם חברך, תריב רק את הריב הנוגע אליך, וְסוֹד אַחֵר אַל תְּגָל – אל תשתמש בסודות של אחרים כדי לריב את ריבך.
(י) כיון שאם תעשה כן, לגלות סוד של אחר בריבך, פֶּן יְחַסֶּדְךָ שֹׁמֵעַ – כי כל השומע אותך עושה כן יוסיף עליך חרפה יתירה [ולשון 'חסד' כאן היא חרפה], כי יאמרו עליך שאתה הולך רכיל ומוציא שם רע, וְדִבָּתְךָ לֹא תָשׁוּב – וכאשר תרצה לבטל את הדיבה והשם הרע שיצאו עליך לא תוכל לעשות זאת, אלא תהיה לך חרפה תמידית.
