כא וְנָֽתַתִּ֥י אֶת־כְּבוֹדִ֖י בַּגּוֹיִ֑ם וְרָא֣וּ כָל־הַגּוֹיִ֗ם אֶת־מִשְׁפָּטִי֙ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔יתִי וְאֶת־יָדִ֖י אֲשֶׁר־שַׂ֥מְתִּי בָהֶֽם׃ כב וְיָֽדְעוּ֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה אֱלֹֽהֵיהֶ֑ם מִן־הַיּ֥וֹם הַה֖וּא וָהָֽלְאָה׃ כג וְיָֽדְע֣וּ הַ֠גּוֹיִם כִּ֣י בַֽעֲוֹנָ֞ם גָּל֣וּ בֵֽית־יִשְׂרָאֵ֗ל עַ֚ל אֲשֶׁ֣ר מָֽעֲלוּ־בִ֔י וָֽאַסְתִּ֥ר פָּנַ֖י מֵהֶ֑ם וָֽאֶתְּנֵם֙ בְּיַ֣ד צָֽרֵיהֶ֔ם וַיִּפְּל֥וּ בַחֶ֖רֶב כֻּלָּֽם׃ כד כְּטֻמְאָתָ֥ם וּכְפִשְׁעֵיהֶ֖ם עָשִׂ֣יתִי אֹתָ֑ם וָֽאַסְתִּ֥ר פָּנַ֖י מֵהֶֽם׃
֍ ֍ ֍
(כא) וְנָתַתִּי באותו הזמן אֶת כְּבוֹדִי בַּגּוֹיִם, וְרָאוּ [-וכבוד זה יהיה על ידי שיראו] כָל הַגּוֹיִם אֶת מִשְׁפָּטִי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי, שהענשתי אותם באותו מקום שבו חטאו בהחרבת בית המקדש, וְאֶת יָדִי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָהֶם, כי העונש יהיה בדרך נס, ויראו הכל את יד ה' החזקה.
(כב) והתועלת בכך תהיה גם לישראל וגם לאומות העולם, ומבאר תחילה את התועלת שתהיה לישראל, וְיָדְעוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם, מִן הַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה, כלומר, מאותו יום והלאה יכירו וידעו בידיעה ברורה שה' מנהיג אותם בהנהגה ניסית ובהשגחה פרטית, ומחמת כן הוא מכונה כאן 'אלוהיהם', והיינו שהוא מייחד עליהם את השגחתו.
(כג) והתועלת השניה תהיה לגבי הגויים, שלא יתחלל עוד שם ה' ביניהם, כי עד עתה אמרו שאין כח ביד ה' להצילם, ואילו עתה, וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם כִּי בַעֲוֹנָם גָּלוּ בֵית יִשְׂרָאֵל, עַל אֲשֶׁר מָעֲלוּ בִי, ומחמת כן נהגתי בהם במידת הדין וָאַסְתִּר פָּנַי מֵהֶם. ומה שראו הגוים עד עתה בזמן הגלויות, שפעמים רבות באו על ישראל צרות ורעות ולא הושיע אותם ה', וָאֶתְּנֵם בְּיַד צָרֵיהֶם, וַיִּפְּלוּ בַחֶרֶב כֻּלָּם, יבינו עתה את הטעם לכך [וכפי שיבאר בפסוק הבא].
(כד) כי כְּטֻמְאָתָם וּכְפִשְׁעֵיהֶם עָשִׂיתִי אֹתָם, ולכן וָאַסְתִּר פָּנַי מֵהֶם בזמן הגלות, כי לולא זאת, גם בהיותם בגלות לא היה ה' מסתיר פניו מהם.
